החידה בגן העדן- הרמז הראשון לישראל בתנ"ך

ראינו כיצד האנושות נפלה מהמדינה הראשונה שנוצרה. התנ"ך אומר לנו שלאלוהים הייתה תוכנית מבוססת על ההבטחה שנעשתה בתחילת ההיסטוריה.

התנ"ך- באמת כמו ספריה

ראשית, כמה עובדות על התנ"ך. זה אוסף ספרים שנכתבו על ידי סופרים רבים, המאורגנים ל-3 קבוצות: תורה, נביאים, וכתובים. זה לקח יותר מאלף שנים לכתוב את הספרים האלה מההתחלה ועד הסוף. זה הופך את התנ"ך לסיפריה ומבדיל את התנ"ך מספרים גדולים עתיקים אחרים. אם התנ"ך היה נכתב יל ידי סופר אחד, או קבוצת סופרים שהכירו זה את זה, אז אולי לא היינו מתפלאים על אחדותה, אבל הסופרים של התנ"ך מופרדים אחד מהשני במאות שנים. כמו כן, הם במעמדות חברתיות שונות וחיים במדינות שונות. הם כתבו עבור אנשי היום שלהם, וכתבו את ההיסטוריה של זמנם, התחזיות והנבואות של העתיד מוטבעים בתנ"ך. המסרים וההערכות שלהם יוצרים נושאים מיוחדים. הסתכלנו על נושא אחד, על האיסוף של ישראל מחדש. הסופרים האלה טוענים שהכתבים שלהם נכתבו בהשראת ה'. העותקים העתיקים ביותר של ספרי התנ"ך שעדיין קיימים כיום, הם משנת 200 לפנה"ס וידועים בתור מגילות מדבר יהודה. הם שוכנים במוזיאון ישראלי בירושלים בהיכל הספר.

החידה בגן העדן

אנחנו רואים ממש בתחילת התורה דוגמה נוספת לאופן שבו הסופרים האלה מנבאים את העתיד. למרות שזה על ההתחלה, זה כבר בהיה כתוב מראש. זה מתרחש בגן העדן בבראשית פרק ג' כאשר אלוקים התעמת עם האויב שלו, השטן,  (מי שהיה בדמות הנחש) עם החידה בדיוק אחרי שהנחש הביא את נפילת האנושות. השם אומר לו:

טו  וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. (בראשית 15:3)

אתם יכולים לראות שזה נבואי והמילה 'יהיה' חוזרת בלשון עתידה. ומוזכרים גם 5 דמויות שונות, והם:

אני = אלוהים
אתה = נחש\ השטן
צאצאיה של האישה
הצאצאים של הנחש והשטן
החידה מנבאת מה יהיה הקשר של הדמויות האלה בעתיד. זה מוצג למטה:

הקשר בין הדמויות בחידת הגן
הקשר בין הדמויות בחידת הגן

החידה אומרת כי אלוקים יגרום לכך שלנחש\השטן ו"לאישה" יהיו "צאצאים" ותהיה "עוינות" או שנאה בן הצאצאים האלה ובין האישה לנחש\שטן. השטן 'יכה את העקב' של הצאצאים של האישה בזמן שהצאצאים של האישה 'ירסקו את הראש' של השטן\ נחש.

האישה?

אז מי יכולה להיות 'האישה'? דרך כתבי התנ"ך, שימו לב איך השם מדבר דרך ספר נביאים בתנ"ך, והוא מפנה לישראל:

יז  וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם. יח  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. יט  וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם. כ  וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. (הושע 20-17:2)

ישראל…אני אעשה אותך לאשתי לתמיד,…אני אהיה נאמן לך ואהפוך אותך לשלי, ואת סוף סוף תכירי אותי כאדון  (הושע 20-17:2)

א  לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. ה  כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. (ישעיהו 5,1:62)

ישעיהו בציר הזמן ההיסטורי
ישעיהו בציר הזמן ההיסטורי

ישראל מתוארת לא רק כאישה, אלא אישה נשואה לשם. אולם, נישואים אלה אינם שלווים. כשישראל ירדה לעבודת אלילים בימי בית המקדש הראשון, כשהיא בנתה על "האישה הנשואה על דמות אלוקים" הנביאים האשימו את ישראל ב"ניאוף". יחזקאל משתמש בדמיון של ישראל כאישה נואפת בפרק 16 וממשיך בדימויי יהודה כאל אחות נואפת (בהיותה בתקופת בית המקדש הראשון, ממלכת צפון השומרון הייתה אחות נואפת אחרת). יחזקאל, כנביא בשם אלוקים, הואשם

לב  הָאִשָּׁה, הַמְּנָאָפֶת–תַּחַת אִישָׁהּ, תִּקַּח אֶת-זָרִים. (יחזקאל 32:16)

גם ירמיהו מהדהד:

כ  אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה, מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה (ירמיהו 20:3)

"כמו שהאישה בוגדת בבעלה, אז את ישראל בוגדת בי ככה, מצהיר אלוהים"

'האישה' ישראל, מתוארת גם כמישהי שילדה, כמו 'האישה' בבראשית ג', טו.

טו  יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְהוָה, יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ; רִחַקְתָּ, כָּל-קַצְוֵי-אָרֶץ

יז  כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ–כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ, יְהוָה יח  הָרִינוּ חַלְנוּ, כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ; יְשׁוּעֹת בַּל-נַעֲשֶׂה אֶרֶץ, וּבַל-יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל (ישעיהו 18-17,15:26)

הנביא כתב בתקווה ראשונית שהצאצאים בלידה הזאת יביאו ל'גאולה לכדור הארץ' הבאת חיים לאנשים 'של העולם'. אבל בגלל החטאים שלה, התקווה הזאת מתוסכלת וישראל רק נותנת 'לידה לרוח'. העובדה שהתווקה הייתה גבוהה בהתחלה עבור הצאצאים של האישה התבססה על ההבטחה של בראשית 3:15. ההבטחה הזו הביאה ציפיות גבוהות, אך לשווא (לבינתיים).

עם זאת, התוכנית האלוהית התחילה בכך שהשם עדיין רואה את הצאצאים הצפויים. ראשית, האישה הייתה צריכה להיות משוחזרת.

 ד  עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ

כא  עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין, הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה:  כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר כב  כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם:  יְבָרֶכְךָ יְהוָה נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ (ירמיהו 22-21,4:31)

ה  כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא ו  כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ, קְרָאָךְ יְהוָה; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס, אָמַר אֱלֹהָיִךְ ז  בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ (ישעיהו 7-5:54)

האישה- לא חוה, אלא ישראל

עם קריאה שטחית בלבד, רוב האנשים מניחים ש'האישה' בבראשית 3:15 היא חוה. אבל ההבטחה הזו היא לא עליה. חוה לא חיה בעוניות עם הנחש\שטן. אבל ישראל? לאורך כל ההיסטוריה הארוכה שלהם ממצרים ועד עצם היום הזה ישראל חווה 'עוינות', חסרת רחמים-מכל צדדים. כאשר אתם חושבים על אלפי שנים של שנאת יהודים והאנטישמיות כלפי היהודים, שהונצחו על ידי עמים רבים בכל העולם (פרעה של מצרים, האשורים, הבבלים, הפרסים תחת המן, היוונים בתקופת המכבים, קיסר רומא, הכנסייה הרומית הקתולית, גירוש ספרד, פרעות רוסיה, פרשת דרייפוס הצרפתית, השואה הנאצית, ההסתה האסלאמית הקיצונית נגד ישראל, תנועות ה-BDS של היום- אלה רק כמה דוגמאות), אפשר לראות איבה שטנית נגד ישראל. אין ספק שהאישה, ישראל, חווה עוינות.

אם בראשית ג' מתייחס לישראל זה אומר שהעם הישראלי היה צפוי כבר, מוסמך אפילו על ידי השם בתחילת ההיסטוריה האנושית. קריאתו של אברם בבראשית י"ב היתה יישום הגיוני של ההבטחה האסטרטגית שנאמרה בספר בראשית ג', וזה לא היה אירוע מקרי בהיסטוריה. אם כן, לא ניתן להסביר את האסונות והניצחונות של ישראל על ידי כוחות חילוניים. יש תוכניות וכוונות יותר עמוקות מזה. לפני שאנחנו מסתכלים עליהם, מה עוד נוכל לחשוף מהחידה הזו בבראשית 3:15?

בברית החדשה החידה של בראשית 3:15 מורחבת כפי שהיא מתארת בתמונות חיות  את העוינות שהאישה הזאת תחווה:

 יב עתה נראה בשמים חזיון נבואי מסתורי: אישה לבושה בשמש, הירח תחת רגליה ועל ראשה כתר בעל שנים-עשר כוכבים, 2 כרעה ללדת וזעקה מכאבים וצירי לידה.

3 לפתע הופיע תנין גדול שצבעו אדום כאש, בעל שבעה ראשים, עשר קרניים ועל ראשיו שבעה כתרים. 4 בזנבו גרר אחריו התנין שליש מכוכבי השמים והשליכם ארצה. הוא עמד לפני האישה הכורעת ללדת, מוכן לבלוע את התינוק מיד עם הולדתו.

5 האישה ילדה בן זכר שנועד לשלוט ביד חזקה על כל העמים. מיד נלקח הבן אל האלוהים ואל כיסאו, 6 ואילו האישה ברחה אל המדבר, שם הכין לה אלוהים מקום מבטחים וכלכלה למשך 1260 יום.

7 לאחר מכן פרצה מלחמה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמו נגד התנין ומלאכיו הרעים. 8 התנין ומלאכיו הובסו בקרב וגורשו מהשמים. 9 התנין הנורא הזה – הנחש הקדמוני שנקרא מלשין ושטן, והמתעה את העולם כולו – הושלך ארצה עם מלאכיו.

10 ואז שמעתי קול אדיר בשמים: "סוף-סוף הגיעה ישועת אלוהים! אכן, גבורת אלוהים, מלכותו וסמכות משיחו הגיעו, כי השטן אשר קטרג על אחינו לפני אלוהים, יומם ולילה, הושלך ארצה! 11 הם ניצחוהו בדם השה ובעדותם הנאמנה, כי לא חסו על חייהם והיו מוכנים להקריב את עצמם למוות.

12 על כן שמחו שמים והשוכנים בהם! אך אוי לכם יושבי הארץ, כי השטן ירד אליכם בזעם גדול ובידיעה שזמנו קצר!"

13 כאשר נוכח התנין כי הושלך ארצה, רדף אחרי האישה שילדה את בן הזכר.

14 אולם לאישה ניתן זוג כנפי-נשר ענק כדי שתעוף אל המדבר, אל המקום שהוכן למענה. שם, הרחק מהנחש, מהתנין, יסופק לה כל מחסורה לתקופה של שלוש שנים וחצי.

15 הנחש, שהמשיך לרדוף אחרי האישה, הוציא מפיו נהר מים שזרם לעבר האישה בניסיון להטביעה, 16 אך הארץ באה לעזרת האישה; האדמה פתחה את פיה ובלעה את המים" 17 והתנין, מרוגז מאוד על האישה, הלך להילחם נגד שאר ילדיה – הלא הם כל אלה ששומרים את דבר אלוהים ומעידים על ישוע המשיח. (התנין עמד על חוף הים והמתין). (התגלות 17-1:12)

התמונה הזו של האישה היולדת את צאצאיה בנוכחות התנין\נחש\שטן היא רמז ישיר להבטחה בבראשית 15:3. מנקודת המבט של הברית החדשה "האישה" של בראשית 3:15 היא חד משמעית ישראל. בספר בראשית 3:15 הפרטים הם לא מלאים, אבל בהתגלות הם כן. כיוון שמדובר בישראל, ובמאבק שלה עם אויביה, זה נכון לפחות להיות מעודכן לגבי נקודת המבט הזו, ולהבין מה זה אומר. ייתכן שהחיים שלך ייתפסו במאבק הזה. אבל לפני שנתעמק בפרטים האלה, נחזור אל הגן ונשקף את צאצאיה של האישה.

מי אלה הצאצאים?

בגלל שהצאצאים של האישה בבראשית 3:15 נקראים 'הוא' אנחנו יכולים להסיק כמה מסקנות. הצאצא כ'הוא' זה זכר ולכן הוא לא 'היא' ולא אישה, הצאצא 'הוא' זה יחיד ולכן לא 'הם' אז זה לא קבוצה של אנשים או אומה. הצאצא 'הוא' הוא בן אדם ולכן לא 'זה'. הצאצאים הם לא פילוסופיה, הוראה, מערכת פוליטית או דת- כי כל אלה הם 'זה'. 'זה' כמו אלה היו הבחירה המועדפת שלנו לתקן את השחיתות בגלל שהאנשים תמיד חושבים על מערכות חדשות ודתות. אלוקים חשב על משהו אחר- "הוא" בן אנוש יחיד. דווקא ה"הוא" הזה ימחץ את הראש של הנחש\השטן.

שימו לב מה לא נאמר. זה לא אומר שה"הוא" הזה יבוא מאישה וגבר, אלא מזכיר רק את ה'אישה'. זה יוצא דופן בגלל שכמעט תמיד רשום בתנ"ך שהבנים באים דרך האבות. יש אנשים שרואים את התנ"ך כ-"סקסיסטי" בגלל ההטיה הזו של האב-בן. אבל כאן זה שונה- לא מזכירים את הצאצא ('הוא') מגבר. זה רק אומר שהצאצא יבוא מהאישה, מבלי להזכיר גבר. זה הגיוני אם ה'אישה' מתייחסת לעם ישראל.

תצפיות אלה עוקבות אחר חזון האישה והתנין בספר התגלות. שם האישה יולדת ילד זכר- 'הוא'. ושוב לא מוזכרת מעורבות של גבר. כאשר ספר ההתגלות אומר שהילד זכר "ישלוט בכל העמים עם שרביט ברזל" זה מצטט את תהילים 2:9 – תהלים המציג קודם כל את הכותרת ואת המושג 'משיח' בתנ"ך. אין לטעות במשמעות- הילד הזכר שנולד מהאישה, מישראל, הוא המשיח ש"ישלוט בכל העמים". שוב אנחנו רואים את הנושא הזה בין ישראל, המשיח והעמים.

'להכות את העקב'??

מה זאת אומרת שהנחש\שטן 'יכה בעקבו'? עבדתי שנה אחת בג'ונגלים באפריקה. היינו צריכים ללבוש מגפי גומי עבים בחום הלח בגלל שהנחשים שכבו בעשב הארוך והיו מכים את הרגל- בעקב שלנו- כדי להרוג. לאחר הניסיון הזה, החידה קיבלה משמעות חדשה. צאצאיה של האישה ימחצו את 'הראש' (כלומר, יהרסו) של הנחש, ובתמורה הוא ייהרג.

הצאצאים של הנחש?

דניאל בציר הזמן ההיסטורי
דניאל בציר הזמן ההיסטורי

מי אלה הצאצאים של השטן\הנחש? דניאל בספרו בתנ"ך ראה חזון, עמודים רבים ואלפי שנים לאחר החידה בספר בראשית ג', החזון הוא על בן אדם שנראה שהוא מגיע כקרן על בהמה. שימו לב לתיאור:

ז  בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ חֵיוָה רביעיה (רְבִיעָאָה) דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה וְשִׁנַּיִן דִּי-פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן, אָכְלָה וּמַדֱּקָה, וּשְׁאָרָא ברגליה (בְּרַגְלַהּ) רָפְסָה; וְהִיא מְשַׁנְּיָה, מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קדמיה (קָדָמַהּ), וְקַרְנַיִן עֲשַׂר, לַהּ

ח  מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא, וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת ביניהון (בֵּינֵיהֵן), וּתְלָת מִן-קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא, אתעקרו (אֶתְעֲקַרָה) מִן-קדמיה (קֳדָמַהּ); וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא, בְּקַרְנָא-דָא, וּפֻם, מְמַלִּל רַבְרְבָן

ט  חָזֵה הֲוֵית, עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין, יְתִב; לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי-נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק

י  נְהַר דִּי-נוּר, נָגֵד וְנָפֵק מִן-קֳדָמוֹהִי, אֶלֶף אלפים (אַלְפִין) יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹ רבון (רִבְבָן) קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן; דִּינָא יְתִב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ

יא  חָזֵה הֲוֵית–בֵּאדַיִן מִן-קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא, דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָה; חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא, וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ, וִיהִיבַת, לִיקֵדַת אֶשָּׁא

יב  וּשְׁאָר, חֵיוָתָא, הֶעְדִּיו, שָׁלְטָנְהוֹן; וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן, עַד-זְמַן וְעִדָּן

יג  חָזֵה הֲוֵית, בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ עִם-עֲנָנֵי שְׁמַיָּא, כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא; וְעַד-עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי

יד  וְלֵהּ יְהִב שָׁלְטָן, וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא, לֵהּ יִפְלְחוּן; שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם, דִּי-לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ, דִּי-לָא תִתְחַבַּל

הפרשנות של החלום

טו  אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל, בְּגוֹ נִדְנֶה; וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי, יְבַהֲלֻנַּנִי

טז  קִרְבֵת, עַל-חַד מִן-קָאֲמַיָּא, וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא-מִנֵּהּ, עַל-כָּל-דְּנָה; וַאֲמַר-לִי, וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי

יז  אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא, דִּי אִנִּין אַרְבַּע–אַרְבְּעָה מַלְכִין, יְקוּמוּן מִן-אַרְעָא

יח  וִיקַבְּלוּן, מַלְכוּתָא, קַדִּישֵׁי, עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד-עָלְמָא, וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא

יט  אֱדַיִן, צְבִית לְיַצָּבָא עַל-חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא, דִּי-הֲוָת שָׁנְיָה, מִן-כלהון (כָּלְּהֵן):  דְּחִילָה יַתִּירָה, שניה (שִׁנַּהּ) דִּי-פַרְזֶל וטפריה (וְטִפְרַהּ) דִּי-נְחָשׁ, אָכְלָה מַדְּקָה, וּשְׁאָרָא ברגליה (בְּרַגְלַהּ) רָפְסָה

כ  וְעַל-קַרְנַיָּא עֲשַׂר, דִּי בְרֵאשַׁהּ, וְאָחֳרִי דִּי סִלְקַת, ונפלו (וּנְפַלָה) מִן-קדמיה (קֳדָמַהּ) תְּלָת; וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ, וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן, וְחֶזְוַהּ, רַב מִן-חַבְרָתַהּ

כא  חָזֵה הֲוֵית–וְקַרְנָא דִכֵּן, עָבְדָא קְרָב עִם-קַדִּישִׁין; וְיָכְלָה, לְהֹן

כב  עַד דִּי-אֲתָה, עַתִּיק יוֹמַיָּא, וְדִינָא יְהִב, לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְזִמְנָא מְטָה, וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין

כג  כֵּן, אֲמַר, חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא, מַלְכוּ רביעיה (רְבִיעָאָה) תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן-כָּל-מַלְכְוָתָא; וְתֵאכֻל, כָּל-אַרְעָא, וּתְדוּשִׁנַּהּ, וְתַדְּקִנַּהּ

כד  וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר–מִנַּהּ מַלְכוּתָא, עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן; וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹן, וְהוּא יִשְׁנֵא מִן-קַדְמָיֵא, וּתְלָתָה מַלְכִין, יְהַשְׁפִּל

כה  וּמִלִּין, לְצַד עליא (עִלָּאָה) יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, יְבַלֵּא; וְיִסְבַּר, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, עַד-עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן

כו  וְדִינָא, יִתִּב; וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוֹן, לְהַשְׁמָדָה וּלְהוֹבָדָה עַד-סוֹפָא

כז  וּמַלְכוּתָא וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא, דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל-שְׁמַיָּא, יְהִיבַת, לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; מַלְכוּתֵהּ, מַלְכוּת עָלַם, וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא, לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן (דניאל 27-7:7)

זה מתאר את הקונפליקט בין ה'הוא' מי שישלוט בכל העמים-המשיח- וקרן הבהמה של החיה. הקונפליקט הזה יבלע את "אנשי הקודש הגבוהים ביותר"- האישה המתוארת בהתגלות. אבל הוא מתגלה לראשונה בהבטחה של בראשית, ממש בתחילת התנ"ך, עם פרטים מלאים מאוחר יותר. הספירה לאחור לתחרות העולמית בין השטן לבין השם החלה מזמן בגן העדן. לישראל היה תפקיד מרכזי בסכסוך הזה. כעם שעבר כל כך הרבה דם ואש, אבל עדיין מצליחה ופורחת, זה כמעט יכול לגרום לך לחשוב שההיסטוריה היא באמת ההיסטוריה שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *