הברית החדשה – איך לגשת לכתיבה היהודית הזו?

המלאי של כתבי הקודש היהודיים מאפיל על עים אחרים. אפילו כתבים רומיים ויוונים קלאסיים קטנים בהשוואה לכתבים היהודיים. התלמוד עצמו (הושלם בסביבות ה- 500 לפנה"ס) הוא באורך של כ-6200 עמודים מודפסים. באתר earlyjewishwritings.com מופיעים גם התנ"ך, כתבי המכבים (המכונה לעיתים קרובות האפוקריפה), כתבי הרבים של יוסוף (המאה הראשונה לספירה), וכתביו של פילון בקטלוג 'הכתבים היהודיים העתיקיים'. בימי הביניים, המשיכו חוקרי ישראל, כמו הרמב"ם להוסיף לרשימת הכתבים הזו. היום סופרים יהודיים מוציאים עמדות ומציבים קרקע חדשה כמעט בכל תחום של המחשבה האנושית. לעתים קרובות הם מסוכסכים זה עם זה, חולקים על חילופי דעות פוליטיים, אתיקה, פילוסופיה וכיוונים לעם ישראל. לא רק שיש את הגודל העצום של הכתבים, אלא גם מגוון נקודות מבט וויכוחים כמעט מכל הכיוונים.

זה נהיה בולט יותר שהכתבים היהודיים המגוונים והרחבים, שהופכים את היכרותם של היהודים, מרחיקים אותם מהכתבים של הברית החדשה. יתר על כן, זה אירוני שהברית החדשה היא האוסף המובהק ביותר של הכתבים מחוץ לעולם היהודי. מה לעשות עם זה? לפני שנתעמק בזה, הנה כמה עובדות על הברית החדשה- הידוע גם כברית החדשה של התנ"ך.

•  הברית החדשה, כמו התנ"ך הוא אוסף של כתבים (27 בסך הכל) וכולם נכתבו על ידי יהודים דתיים.
•  הברית החדשה מחולקת ל-3 קבוצות. התנ"ך למשל מקובץ בתורה, נביאים וכתובים. 5 ספרי הבשורה והמעשים תואמים לתורה, 21 האותיות מתאימות לכתובים, וספר ההתגלות מתאים לנביאים, הם נכתבו בשנים 90-50 לפנה"ס.
•  הדמות הראשית בברית החדשה הוא ישו (או ישוע) של נצרת, גם הוא היה יהודי אדוק. אף על פי שהוא עצמו לא כתב אף אחד מהספרים בברית החדשה, חסידיו כתבו. הם הציגו את ישו כמשיח יהודי מיוחל.

כמובן, כאשר ישוע או ישו גדל, אנחנו יכולים להבין למה  היהודים מתעלמים מהכתבים היהודיים על ישו, מתעלמים מהברית החדשה. בין הסיבות הרבות שעולות על הדעת:

•  ישו לא היה המשיח, היה העמדת פנים ושקר.
•  דוקטרינות הקשורות לחסידיו הנוצריים של ישו, כגון אלוהותו של המשיח והשילוש של אלוקים אינו עולה בקנה אחד עם היהדות.
•  חסדוי של ישו, הנוצרים, רדפו את היהודים בגלל שהם ראו ביהודים אשמים בהוצאתו להורג של ישו התמים.
•  יש אי-התאמה בין הברית החדשה לבין היהודים, המהות התרבותית של היהדות מאוימת על ידיה- כל כך טוב כדי לסלק את זה.
•  בין אם אנחנו יהודים שומרי מצוות ובין אם לא, הסוגיות שהתרחשו מסביב ישו התרחשו לפני זמן רב כל כך, שאין טעם לפתוח צלקות ישנות.

יכול להיות שישו לא היה משיח אמיתי. אבל הויקיפדיה מביאה לנו רשימה ארוכה של יהודים שטענו שהם היו המשיחים לאורך ההיסטוריה, כולל בר כוכבא, מי שמרד ברומא בשנים 135-132 לפנה"ס וזה היה אסון יהודי, הקיסר הרומי אספסיאנוס (מי שהוביל את המלחמה שבה החריבו את בית המקדש השני) נטען כמשיח על ידי יוסף בן מתתיהו, עד המאה ה-20 שניאורוסון (נפטר ב-1994) היה משיח חב"ד. למרות שאנחנו דוחים את הטענות האלה (ורבים אחרים) התובעים אינם נדחים כבלתי יהודים, אבל הם עדיין בתוך המשפחה היהודית. למה זה שונה עם ישו?

זה נכון שהנוצרים רדפו את היהודים במאות השנים האחרונות. אבל האנטישמיות הרבה יותר מורכבת מרדפיות נוצריות. כמעט לכל האימפריות ולאידיאולוגיות היו פרקים של אנטישמיות. האנטישמיות המופיעה בתנ"ך (רצח תינוקות מצריים בימי משה, השמדת אשור בשומרון, חורבן בבל ירושלים, רדיפות תחת המן), המלחמות היווניות, האלימות של תקופת המכבים, חורבן רומא של ירושלים (66 – 135 לפנה"ס), היריבות האיסלאמית עם ישראל כיום, בעיקר על הכותל, חושפת שורש מורכב יותר של אנטישמיות.
אלפיים שנות הנצרות עשו גם טביעת רגל לא יהודית כבדה על ישו והכנסייה הנוצרית סיננה אותו, כך שרוב היהודים בקושי מכירים את יהדותו. אבל הנה היתרון של הברית החדשה. בראש ובראשונה הם כתבים יהודיים. המילה "נוצרי" מופיעה רק 3 פעמים בכל הברית החדשה, ופעמיים מהמילה הזו נרשמו מתוך עבודות אלילים. "הברית החדשה" מעניקה לקורא גישה מידית לישו ולתומכים היהודים שלו, לכן אנחנו לא צריכים לראות אותו בתור מקור שני דרך המסנן הנוצרי.

נכון גם שישו, דרך עטי הסופרים של ברית החדשה, ביקורתי במיוחד על המנהיגים היהודים של ימיו, ושיש סכסוך חריף ביניהם, שהגיע לשיאו במותו. אבל האם זה הופך את הברית החדשה לאנטישמית או לא יהודית? הנביאים גם היו ביקורתיים לפעמים על העם היהודי. לדוגמה, לא בטון הקשוב של אלוהים, אלא כלפי העם היהודי בפסוקים הבאים:

יט  "וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה"
כא  "וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי–וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא 21,19:26)
כ  "יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת-הַמְּאֵרָה אֶת-הַמְּהוּמָה, וְאֶת-הַמִּגְעֶרֶת, בְּכָל-מִשְׁלַח יָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה–עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר, מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי" (ספר דברים 20:28)
כ  "אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה, מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה" (ירמיהו 20:3)

הביקורת על היהודים בתנ"ך ובברית החדשה שימשה את האנטישמים כעילה להעלאת שנאה כלפי יהודים, אבל זה לא הופך את הכתבים האלה נגד יהודים או לא יהודים. שימו לב לתשוקה שהובעה ליהודים על ידי ישו ועל ידי פול בפסוקים הבאים מהברית החדשה:

"כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה " "הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך," אמר ישוע בצער ובדמעות." (לוק 19: 41-42)

"אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים : אני עצוב כל-כך ומדוכא. הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני-ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות-הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום-יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו." (פול ברומאים 9: 1-4)

הנוצרים כפו ורדפו את היהודים במרוצת הדורות, אך ישו וחברי הברית החדשה נקטו גישה יהודית מאוד – הם טענו, התווכחו, כתבו והביעו את דעתם.  גם אם לא נקבל את טענתם, הגישה שלהם היתה ראויה לשבח – לתת לכל אדם לבחור על פי המצפון אם הם שוכנעו או לא.

בסיס טענותיהם היה גם יהודי מאוד.  ספרי הבשורה רשמו את דבריו של ישו:

"אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי." (ג'ון 46:5)

גישה זו מאפשרת לנו גם היום לבחון את חייו ואת טענותיו נגד רמת התורה. פשוט לא צריך להיות מונע על ידי רמה דתית עזה של נושאים יהודיים, אלא עבור תובנה לגבי דאגות היום. מאז 1967, עם שובי ירושלים, היא הפכה למוקד לכל סוגי המתח. דבריו של ישו, שנכתבו אכשהו לפני שהרומיים הרסו את ירושלים בשנת 70 לפנה"ס רלוונטים ומעורבים בינינו כיום, בין אם דתיים, שמרנים או חילוניים. בבשורות ישו מנבא את החורבן הרומי הקרוב של ירושלים, אבל גם נראה הרבה מעבר כשהוא אומר:

"רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה'." (לוק 24:21)

ישו ניבא שהזמן לגויים "לרמוס" את ירושלים יסתיים יום אחד, שמצביע על כך שיהודים יחזרו באותו יום אחד. מאז שזה קרה ב-1967, ההשפעה של זה משפיעה על כל חיינו, אולי כדאי להמשיך ולחקור אם יש אזהרות אחרות. אחרי הכל, זה חיזוי אחד שקרה אחרי כמעט 2000 שנים, והוא כן עבר את מבחן התורה לנבואה אשר נתן משה כדי להפריד בין האמת לשקר.

כא  "וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ:  אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה." כב  "אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא–הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה:  בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. " (ספר דברים 22-21:18)

זו הגישה שהתחלתי לקחת לפני שנים רבות. לבחון את ישו ואת הברית החדשה לפי רמת התורה, הנביאים והכתובים, בשניהם יש מידע ממקור ראשון עליו ועל הדוגמה של שבט יששכר מי שבספר האחרון בתנ"ך תואר כ:

לג  "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, לָדַעַת, מַה-יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל–רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, וְכָל-אֲחֵיהֶם עַל-פִּיהֶם." (דברי הימים א 33:12)

אין ספק שאין לנו מה להפסיד ורק לזכות אם ניגש לברית החדשה בצורה הזו.

מה הייתה ההיסטוריה של היהודים?

יהודים הם אחד מהעמים העתיקים ביותר בעולם. ההיסטוריה היהודית מתועדת בתנ"ך, על ידי היסטוריונים מחוץ לתנ"ך ודרך ארכיאולוגיה. יש לנו יותר עובדות על ההיסטוריה היהודית יותר מכל עם אחר- אשר נשתמש כדי לבנות את ציר הזמן שמסכם את ההיסטוריה של היהודים.

אברהם אבינו- העץ היהודי המשפחתי מתחיל

ציר הזמן מתחיל עם אברהם, המייסד של העם היהודי, מי שהיה חי בערך 2000 שנים לפני הספירה. הוא אפילו היה מוכר מחוץ לתנ"ך, שמו היה כתוב על לוחות חרס עתיקים בערך 1950 לפני הספירה, בחוזים בינו לבין מלכי בבל.

"השם של אברם אבו-ראמו האב העליון נמצא בחוזים בבליים קדמונים".

אברהם והאבות בציר הזמן ההיסטורי
אברהם והאבות בציר הזמן ההיסטורי

אברהם היה דמות היסטורית אמיתית, וגם האיש שהאמין בהבטחות של אלוהים, בארץ ובאנשים.  ציר הזמן ממשיך עם פס ירוק איפה שהצאצאים של אברהם היו עבדים במצרים. התקופה הזו התחילה כשיוסף, הנכד של אברהם הוביל את בני ישראל למצרים, איפה שמאוחר יותר הם הפכו לעבדים.

משה: בני ישראל הפכו לעם תחת אלוהים

משה הוביל את בני ישראל ממצרים עם מגיפת הפסח, שהחריב את מצרים ואיפשר יציאה לבני ישראל ממצרים לארץ ישראל. משה כתב את התורה, ובסוף משה ניבא ברכות וקללות על בני ישראל. הם יהיו מבורכים אם הם יצייתו לקדוש ברוך הוא, אבל יחוו קללה אם לא יצייתו. הברכות והקללות האלה יעקבו אחרי העם היהודי לנצח נצחים.

ממשה לדוד בני ישראל חיו בארץ ישראל, אבל ללא ירושלים ובלי מלך
ממשה לדוד בני ישראל חיו בארץ ישראל, אבל ללא ירושלים ובלי מלך

במשך אלפי שנים בני ישראל חיו על אדמתם אבל לא היה להם מלך, וגם לא היה להם את עיר הבירה של ירושלים- זה היה שייך לאנשים אחרים באותו הזמן. למרות זאת, בערך 1000 לפני הספירה זה השתנה בגלל דוד המלך.

חיים בארץ ישראל עם מלכי דוד ששולטים מירושלים
חיים בארץ ישראל עם מלכי דוד ששולטים מירושלים

דוד המלך הקים שושלת מלוכה בירושלים

דוד כבש את ירושלים והפך אותה לעיר הבירה שלו. הוא קיבל את הבטחת  בואו של 'המשיח' ומאז היהודים מחכים לבואו של המשיח. בנו של דוד, שלמה, לוקח את מקומו של דוד ובונה את בית המקדש היהודי הראשון בירושלים. צאצאיו של דוד המלך ממשיכים לשלוט במשך כ-400 שנים והתקופה הזו מופיעה בצבע תכלת (1000-586 לפני הספירה). זאת הייתה תקופת הזוהר של בני ישראל- היה להם את הברכות שהובטחו. הם היו עם בעל כוח רב, הייתה חברה מתקדמת, תרבות, ואת בית המקדש שלהם. אבל התנ"ך גם מתאר את השחיתות הגוברת שלהם ועבודת האלילים במהלך הזמן הזה. בני ישראל התפצלו לשני ארצות שונות. בזמן הזה הרבה נביאים הזהירו את בני ישראל שהקללות של משה יבואו עליהם אם הם לא השתנו. אך ההזהרות האלה סוננו.

הגלות הראשונה של היהודים לבבל

בסביבות ה-600 לפני הספירה הקללות קרו. נבוכדנצר, מלך בבל חזק בא- בדיוק כמו שמשה חזה 900 לפני  שנים כשהוא כתב בתורה:

"יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר:  גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ.גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן. וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי-אַדְמָתְךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר לֹא-יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ–עַד הַאֲבִידוֹ, אֹתָךְ. וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל-אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ (ספר דברים 28:49-52).

"אלוהים יביא עם נגדכם ממקום רחוק מאוד…עם מראה פראי ללא כבוד לאנשים הזקנים וללא רחמים לצעירים…הם ישימו מצור על כל הערים בכל רחבי האדמה…"(ספר דברים 28:49-52).

נבוכדנצר כבש את ירושלים, שרף אותה, והרס את בית המקדש ששלמה בנה. לאחר מכן הוא גירש את בני ישראל לבבל. זה מילא את הנבואות של משה

 "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם–כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ–עֵץ וָאָבֶן" (ספר דברים 28:63-64).

"אתם תועקרו מהאדמה שאתם מנסים לקבל בירושה. אחר כך אלוהים יפזר אותכם בין כל העמים, מקצה אחד של כדור הארץ עד הקצה השני שלו" (ספר דברים 28:63-64).

כבשו וגורשו לבבל
כבשו וגורשו לבבל

במשך 70 שנים, התקופה מסומנת באדום, בני ישראל חיו בגלות מחוץ לארץ שהייתה מובטחת לאברהם וצאצאיו.

 חוזרים מהגלות תחת הפרסים

לאחר מכן, הקיסר הפרסי סיירוס כבש את בבל, ונהיה הכוח של העולם. הוא הרשה ליהודים לחזור לארצם.

חיים בארץ כחלק מהאימפרייה הפרסית, תקופת בית המקדש השני מתחילה
חיים בארץ כחלק מהאימפרייה הפרסית, תקופת בית המקדש השני מתחילה

למרות זאת הם כבר לא היו מדינה עצמאית, הם היו פרובינציה באימפרייה הפרסית. התקופה הזו המשיכה 200 שנים כמו שמסומן בורוד בציר הזמן. בזמן הזה בית המקדש היהודי (ידוע כמו בית המקדש השני) והעיר ירושלים נבנו מחדש. אסתר (מאיפה שחוגגים פורים) עזרא ונחמיה חיו בפרק זמן הזה.

תקופת היוונים

אלכסנדר מוקדון כבש את האימפרייה הפרסית והיהודים היו פרובינציה באימפריות היווניות במשך עוד 200 שנים. אפשר לראות את תקופת הזמן הזו בכחול כהה. יותר מאוחר שליטים יווניים ניסו להכריח פולחן יווני על היהודים, כתוצאה מכך מרד המכבים, ועצמאות חלקית עד שהרומאים באו. חוגגים חנוכה מתקופת הזמן הזו.

חיים בארץ כחלק מהאימפרייה היוונית
חיים בארץ כחלק מהאימפרייה היוונית

תקופת הרומאים

הרומאים הפכו לכוח הדומיננטי בעולם.  בני ישראל שוב הפכו לפרובינציה באימפרייה, אפשר לראות את התקופה הזו בצהוב בהיר. זו התקופה בה ישו היה חי, ממי שהתקווה של בואו של המשיח התפשטה בעיקר לגויים מה שידוע כיום כנצרות. זה מסביר למה הרומאים והממשל הרומי כל כך בברית החדשה- בגלל שרומא הייתה השלטון העליון באותה העת.

חיים בארץ כחלק מהאימפרייה הרומית
חיים בארץ כחלק מהאימפרייה הרומית

הגירוש השני של היהודים תחת הרומאים

מתקופת הזמן של הבבלים (600 לפני הספירה) בני ישראל (או יהודים איך שהם נקראים היום) לא היו עצמאיים כפי שם היו תחת מלכי דוד. הם נשלטו על ידי אימפריות אחרות. הטינה הזאת סוף סוף פגעה ביהודים והם החליטו למרוד בשלטון הרומי. הרומאים הגיעו והרסו את ירושלים (70 שנים אחרי הספירה), הם שרפו את בית המקדש השני (רק הכותל נשאר עד היום), וסילקו את היהודים בתור עבדים בכל רחבי האימפרייה הרומית. זאת הייתה הגלות השנייה של היהודים. בגלל שהאימפרייה הרומית הייתה כל כך גדולה היהודים היה מפוזרים מסביב לכל העולם. הטרגדיה של מצדה התרחשה במרד הזה. מרד נוסף שהונהג על ידי שמעון בר כוכבא 135 אחרי הספירה, הביא שוב בתבוסה ואסור היה ליהודים להישאר בארץ. רומא שינו את השם אזור יהודה לסוריה פלשתינה (מאיפה שאנחנו לוקחים את השם המודרני פלסטין) ושינו את ירושלים (עדיין בהריסות מ70 אחרי הספירה) לאיליה קפיטולינה.

ירושלים ובית המקדש נהרסו על ידי הרומאים ב70 אחרי הספירה. היהודים נשלחו לגלות לנצח.
ירושלים ובית המקדש נהרסו על ידי הרומאים ב70 אחרי הספירה. היהודים נשלחו לגלות לנצח.

וכך היהודים חיו במשך כמעט 2000 שנים: התפזרו בארצות זרות ואף פעם לא קיבלו אותם בארצות האלה. בעמים השונים האלה הם סבלו מרדיפות אנטישמיות באופן קבוע. רדיפת היהודים הייתה בעיקר באירופה הנוצרית. מספרד (כל היהודים גורשו מספרד בשנת 1492), ברחבי מערב אירופה , לרוסיה (פוגרומים אינטמסיביים על ידי הצארים בשנות ה-80) לעיתים קרובות היהודים חיו במצבים מסוכנים בממלכות האלה וגם בח'ליפות האסלאמית. הקללות של משה מ1500 לפני הספירה היו תיאורים מדויקים לאיך שהם חיו.

 "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ" (ספר דברים 28:65).

בין המדינות הללו לא תמצא רוגע, לא תמצא מנוחה לנשמה של כף רגלך. אלוהים יביא לך נפש לא רגוע, עיניים עייפות, ולב מיואש (ספר דברים 28:65).

 הקללות נגד בני ישראל ניתנו כדי לגרום לאנשים לשאול:

כל העמים ישאלו: "למה אלוהים עשה זאת לאדמה הזו?למה העז הזה בוער מכעס?"

והתשובה הייתה:

"…אלוהים עקר אותם מאדמתם ודחף אותם לאדמה אחרת…" (ספר דברים 29:24-25)

ציר הזמן שנמצא מתחת מראה את ה-1900 שנים האלו. התקופה הזאת מופיעה בקו האדום הארוך שנמשכת עד היום.

ציר הזמן של יהודים בני ישראל- מציג את שתי תקופות הגלות
ציר הזמן של יהודים בני ישראל- מציג את שתי תקופות הגלות

אתם יכולים לראות שהיהודים עברו דרך שני גירושים אבל הגירוש השני היה הרבה יותר ארוך מהגירוש הראשון.

המאה ה-20 השואה

האנטישמיות הגיעה לשיאה כשהיטלר, דרך גרמניה הנאצית, ניסה להשמיד את כל היהודים שהיו חיים באירופה, מה שנקרא השואה. הוא כמעט הצליח בזה אבל הוא הובס והיהודים שרדו.

הולדת ישראל מחדש

העובדה שהיו אנשים שהזדהו 'כיהודים' אחרי מאות שנים עם רדיפות אנטישמיות ללא מולדת וללא שפה היה יוצא דופן. אבל זה הרשה את המילים האחרונות של משה בתורה, שנכתבו לפני 3500 שנים, כדי להתגשם. בשנת 1948 היהודים, באמצעות האו"ם, ראו מחדש את הלידה המדהימה של מדינת ישראל המודרנית, כמו שמשה כתב לפני מאות שנים:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם–מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ" (ספר דברים 30:3-4).

ושוב האלוהים שלך ישחזר את שובך, וירחם עליך ויאסוף אותכם מכל העמים בהם הוא שם אותכם. אפילו אם היית מגורש לארץ הכי רחוקה צתחת לשמיים, גם מהמקום הזה האלוהים שלך יאסוף אותך (ספר דברים 30:3-4).

עוד דבר מדהים שקרה, אפילו שאנשים התנגדו להולדתה של ישראל בכל זאת היא קמה. רוב העמים מסביב ניהלו מלחמה נגד ישראל בשנת 1948…בשנת 1956…ב1967 ועוד פעם בשנת 1973. ישראל לעתים קרובות הייתה במלחמה עם 5 עמים באותו הזמן. ישראל לא רק שרדה במלחמות, אלא השטחים גדלו גם כן. במלחמה בשנת 1967 ישראל קיבלה בחזרה את ירושלים, עיר הבירה ההיסטורית שלהם שדוד המלך מצא לפני 3000 שנים. הקונפליקטים המתמשכים עם האנשים מסביב יצרו את בעיית הביטחון הקשה ביותר בעולם היום. למרות זאת לצאצאים של אברהם יש עכשיו מדינה עצמאית, הברכה שהובטחה לאברהם לפני כל כך הרבה זמן ניראת עדיין חמקמקה.