הברית החדשה – איך לגשת לכתיבה היהודית הזו?

המלאי של כתבי הקודש היהודיים מאפיל על עים אחרים. אפילו כתבים רומיים ויוונים קלאסיים קטנים בהשוואה לכתבים היהודיים. התלמוד עצמו (הושלם בסביבות ה- 500 לפנה"ס) הוא באורך של כ-6200 עמודים מודפסים. באתר earlyjewishwritings.com מופיעים גם התנ"ך, כתבי המכבים (המכונה לעיתים קרובות האפוקריפה), כתבי הרבים של יוסוף (המאה הראשונה לספירה), וכתביו של פילון בקטלוג 'הכתבים היהודיים העתיקיים'. בימי הביניים, המשיכו חוקרי ישראל, כמו הרמב"ם להוסיף לרשימת הכתבים הזו. היום סופרים יהודיים מוציאים עמדות ומציבים קרקע חדשה כמעט בכל תחום של המחשבה האנושית. לעתים קרובות הם מסוכסכים זה עם זה, חולקים על חילופי דעות פוליטיים, אתיקה, פילוסופיה וכיוונים לעם ישראל. לא רק שיש את הגודל העצום של הכתבים, אלא גם מגוון נקודות מבט וויכוחים כמעט מכל הכיוונים.

זה נהיה בולט יותר שהכתבים היהודיים המגוונים והרחבים, שהופכים את היכרותם של היהודים, מרחיקים אותם מהכתבים של הברית החדשה. יתר על כן, זה אירוני שהברית החדשה היא האוסף המובהק ביותר של הכתבים מחוץ לעולם היהודי. מה לעשות עם זה? לפני שנתעמק בזה, הנה כמה עובדות על הברית החדשה- הידוע גם כברית החדשה של התנ"ך.

•  הברית החדשה, כמו התנ"ך הוא אוסף של כתבים (27 בסך הכל) וכולם נכתבו על ידי יהודים דתיים.
•  הברית החדשה מחולקת ל-3 קבוצות. התנ"ך למשל מקובץ בתורה, נביאים וכתובים. 5 ספרי הבשורה והמעשים תואמים לתורה, 21 האותיות מתאימות לכתובים, וספר ההתגלות מתאים לנביאים, הם נכתבו בשנים 90-50 לפנה"ס.
•  הדמות הראשית בברית החדשה הוא ישו (או ישוע) של נצרת, גם הוא היה יהודי אדוק. אף על פי שהוא עצמו לא כתב אף אחד מהספרים בברית החדשה, חסידיו כתבו. הם הציגו את ישו כמשיח יהודי מיוחל.

כמובן, כאשר ישוע או ישו גדל, אנחנו יכולים להבין למה  היהודים מתעלמים מהכתבים היהודיים על ישו, מתעלמים מהברית החדשה. בין הסיבות הרבות שעולות על הדעת:

•  ישו לא היה המשיח, היה העמדת פנים ושקר.
•  דוקטרינות הקשורות לחסידיו הנוצריים של ישו, כגון אלוהותו של המשיח והשילוש של אלוקים אינו עולה בקנה אחד עם היהדות.
•  חסדוי של ישו, הנוצרים, רדפו את היהודים בגלל שהם ראו ביהודים אשמים בהוצאתו להורג של ישו התמים.
•  יש אי-התאמה בין הברית החדשה לבין היהודים, המהות התרבותית של היהדות מאוימת על ידיה- כל כך טוב כדי לסלק את זה.
•  בין אם אנחנו יהודים שומרי מצוות ובין אם לא, הסוגיות שהתרחשו מסביב ישו התרחשו לפני זמן רב כל כך, שאין טעם לפתוח צלקות ישנות.

יכול להיות שישו לא היה משיח אמיתי. אבל הויקיפדיה מביאה לנו רשימה ארוכה של יהודים שטענו שהם היו המשיחים לאורך ההיסטוריה, כולל בר כוכבא, מי שמרד ברומא בשנים 135-132 לפנה"ס וזה היה אסון יהודי, הקיסר הרומי אספסיאנוס (מי שהוביל את המלחמה שבה החריבו את בית המקדש השני) נטען כמשיח על ידי יוסף בן מתתיהו, עד המאה ה-20 שניאורוסון (נפטר ב-1994) היה משיח חב"ד. למרות שאנחנו דוחים את הטענות האלה (ורבים אחרים) התובעים אינם נדחים כבלתי יהודים, אבל הם עדיין בתוך המשפחה היהודית. למה זה שונה עם ישו?

זה נכון שהנוצרים רדפו את היהודים במאות השנים האחרונות. אבל האנטישמיות הרבה יותר מורכבת מרדפיות נוצריות. כמעט לכל האימפריות ולאידיאולוגיות היו פרקים של אנטישמיות. האנטישמיות המופיעה בתנ"ך (רצח תינוקות מצריים בימי משה, השמדת אשור בשומרון, חורבן בבל ירושלים, רדיפות תחת המן), המלחמות היווניות, האלימות של תקופת המכבים, חורבן רומא של ירושלים (66 – 135 לפנה"ס), היריבות האיסלאמית עם ישראל כיום, בעיקר על הכותל, חושפת שורש מורכב יותר של אנטישמיות.
אלפיים שנות הנצרות עשו גם טביעת רגל לא יהודית כבדה על ישו והכנסייה הנוצרית סיננה אותו, כך שרוב היהודים בקושי מכירים את יהדותו. אבל הנה היתרון של הברית החדשה. בראש ובראשונה הם כתבים יהודיים. המילה "נוצרי" מופיעה רק 3 פעמים בכל הברית החדשה, ופעמיים מהמילה הזו נרשמו מתוך עבודות אלילים. "הברית החדשה" מעניקה לקורא גישה מידית לישו ולתומכים היהודים שלו, לכן אנחנו לא צריכים לראות אותו בתור מקור שני דרך המסנן הנוצרי.

נכון גם שישו, דרך עטי הסופרים של ברית החדשה, ביקורתי במיוחד על המנהיגים היהודים של ימיו, ושיש סכסוך חריף ביניהם, שהגיע לשיאו במותו. אבל האם זה הופך את הברית החדשה לאנטישמית או לא יהודית? הנביאים גם היו ביקורתיים לפעמים על העם היהודי. לדוגמה, לא בטון הקשוב של אלוהים, אלא כלפי העם היהודי בפסוקים הבאים:

יט  "וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה"
כא  "וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי–וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא 21,19:26)
כ  "יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת-הַמְּאֵרָה אֶת-הַמְּהוּמָה, וְאֶת-הַמִּגְעֶרֶת, בְּכָל-מִשְׁלַח יָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה–עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר, מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי" (ספר דברים 20:28)
כ  "אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה, מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה" (ירמיהו 20:3)

הביקורת על היהודים בתנ"ך ובברית החדשה שימשה את האנטישמים כעילה להעלאת שנאה כלפי יהודים, אבל זה לא הופך את הכתבים האלה נגד יהודים או לא יהודים. שימו לב לתשוקה שהובעה ליהודים על ידי ישו ועל ידי פול בפסוקים הבאים מהברית החדשה:

"כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה " "הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך," אמר ישוע בצער ובדמעות." (לוק 19: 41-42)

"אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים : אני עצוב כל-כך ומדוכא. הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני-ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות-הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום-יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו." (פול ברומאים 9: 1-4)

הנוצרים כפו ורדפו את היהודים במרוצת הדורות, אך ישו וחברי הברית החדשה נקטו גישה יהודית מאוד – הם טענו, התווכחו, כתבו והביעו את דעתם.  גם אם לא נקבל את טענתם, הגישה שלהם היתה ראויה לשבח – לתת לכל אדם לבחור על פי המצפון אם הם שוכנעו או לא.

בסיס טענותיהם היה גם יהודי מאוד.  ספרי הבשורה רשמו את דבריו של ישו:

"אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי." (ג'ון 46:5)

גישה זו מאפשרת לנו גם היום לבחון את חייו ואת טענותיו נגד רמת התורה. פשוט לא צריך להיות מונע על ידי רמה דתית עזה של נושאים יהודיים, אלא עבור תובנה לגבי דאגות היום. מאז 1967, עם שובי ירושלים, היא הפכה למוקד לכל סוגי המתח. דבריו של ישו, שנכתבו אכשהו לפני שהרומיים הרסו את ירושלים בשנת 70 לפנה"ס רלוונטים ומעורבים בינינו כיום, בין אם דתיים, שמרנים או חילוניים. בבשורות ישו מנבא את החורבן הרומי הקרוב של ירושלים, אבל גם נראה הרבה מעבר כשהוא אומר:

"רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה'." (לוק 24:21)

ישו ניבא שהזמן לגויים "לרמוס" את ירושלים יסתיים יום אחד, שמצביע על כך שיהודים יחזרו באותו יום אחד. מאז שזה קרה ב-1967, ההשפעה של זה משפיעה על כל חיינו, אולי כדאי להמשיך ולחקור אם יש אזהרות אחרות. אחרי הכל, זה חיזוי אחד שקרה אחרי כמעט 2000 שנים, והוא כן עבר את מבחן התורה לנבואה אשר נתן משה כדי להפריד בין האמת לשקר.

כא  "וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ:  אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה." כב  "אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא–הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה:  בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. " (ספר דברים 22-21:18)

זו הגישה שהתחלתי לקחת לפני שנים רבות. לבחון את ישו ואת הברית החדשה לפי רמת התורה, הנביאים והכתובים, בשניהם יש מידע ממקור ראשון עליו ועל הדוגמה של שבט יששכר מי שבספר האחרון בתנ"ך תואר כ:

לג  "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, לָדַעַת, מַה-יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל–רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, וְכָל-אֲחֵיהֶם עַל-פִּיהֶם." (דברי הימים א 33:12)

אין ספק שאין לנו מה להפסיד ורק לזכות אם ניגש לברית החדשה בצורה הזו.