משה מנבא את ההיסטוריה היהודית: סימן בשביל היהודיים והגויים.

הברכות והקללות של משה בתורה

השיחה של אלוהים לאברהם בבראשית 12 מתחילה את הנושא שירוץ לאורך התנ"ך לגבי מערכת היחסים של היהודים לבין ישראל הארץ המובטחת שלהם, ובין עמים אחרים. שלושת אלה מתנגשים היום- כפי שאנחנו רואים בכותרות החדשות. התנ"ך יכול לסייע לנו בהבנת הבסיס של מה שקורה.

הספר החמישי של משה בתורה, ספר דברים, מכיל את ההצהרות האחרונות שהוא נתן ממש לפני שהוא מת. אלה היו הברכות לעם ישראל- אך גם הקללות שלו. משה כתב כי הברכות והקללות האלה יעצבו את ההיסטוריה היהודית, ושזה צריך להשתקף לא רק בקרב היהודים אלא גם על ידי כל העמים האחרים. הברכות והקללות נמצאות כאן. אנו מהרהרים על הנקודות העיקריות להלן.

הברכות של משה רבנו

משה מתחיל בתיאור הברכות שבני ישראל יקבלו אם הם יצייתו לחוק- הפקודות בתורה. הברכות היו מהקדוש ברוך הוא, הברכות יהיו כל כך גדולות שכל העמים האחרים יכירו את ברכתו. התוצאה של הברכות האלה תשפיע על מדינות אחרות כמו:

" וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ"  – כל העמים על פני כדור הארץ יראו ששם האלוהים נקרא עליך, ויפחדו ממך (דברים 28:10).

…והקללות

למרות זאת, אם בני ישראל יכשלו ולא יצייתו לפקודות בתורה, הם יקבלו קללות שיהיו ההפך מהברכות. הקללות האלה תראינה על ידי העמים שמסביב כדי ש:

"וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה-בְּכֹל, הָעַמִּים, אֲשֶׁר-יְנַהֶגְךָ יְהוָה, שָׁמָּה"  –  אתה תהפוך לאימה, לשם נרדף ונושא ללעג בקרב כל העמים איפה שאלוהים ישים אותך (דברים 28:37).

גם המקולל יאריך לאורך ההיסטוריה.

"וְהָיוּ בְךָ, לְאוֹת וּלְמוֹפֵת; וּבְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם"  –  הם יהיו סימן ופלא אלייך זרעך לנצח (דברים 28:46).

אך אלוהים הזהיר שהחלק הגרוע ביותר של הקללות יגיע מעמים אחרים.

"יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר:  גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוגּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי-אַדְמָתְךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר לֹא-יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ-עַד הַאֲבִידוֹ, אֹתָךְ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל-אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ"  –  אלוהים יביא עם נגדכם ממקום רחוק, מקצות הארץ, כנשר עט אומה שלא תבינו את שפתם, אומה במבט מור בלי כבוד לזקנים או רחמים על הצעירים. הם יאכלו את גידולי הקרקע שלך עד שאתה נהרס…עד שאתם הרוסים. הם יטילו מצור על כל הערים ברחבי הארץ שלך עד גובה המועשרים שאתה סומך עליהם ותיפול, הם יוכלו להטיל מצור בכל רחבי הארץ (דברים 28:49-52).

זה ילך מרע לרע יותר.

 "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם–כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ  וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ-עֵץ וָאָבֶן וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ"  –  אתם תיעקרו מהארץ שאתם מחזיקים. אז אלוהים יפזר אותכם בין כל העמים מקצה אחד של העולם עד הקצה השני…לא תמצאו מנוחה, לא תמצאו מקום מנוחה לנשמה של כף רגלכם. אלוהים יביא לכם מחשבות מחרידות, עיניים עייפות בערגה, ולב מייואש (דברים 28:63-65).

הברכות וקללות האלה הוקמו על ידי ברית (הסכם) בין אלוהים לבני ישראל:

 "לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת, כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם, כִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם" – …כדי לאשר לך את היום הזה כמו בני עמו, כי הוא עשוי להיות האלוהים שלך כפי שהבטיח לך וכפי שנשבע לאבותיכם, אברהם, יצחק ויעקוב. אני עושה את הברית הזאת עם השבועה שלה…גם עם אלה שאינם עומדים פה היום (דברים 29:12-15).

כך, הברית הזו של הברכות והקללות תחייב את הילדים, או את הדור הבא-יהודים לאורך ההיסטוריה. אבל הברית תהיה משהו אפילו בשביל עמים אחרים.

הילדים שלכם שעוקבים אחריכם בדורות הבאים וזרים שבאים מארצות רחוקות יראו את האסונות שנפלו על הקרקע והמחלה שאלוהים נגוע בה…שום דבר לא נטוע, שום דבר לא צמח אין צמחיה שגודלת…כל העמים ישאלו: "למה אלוהים עשה את זה לארץ הזאת? למה הכעס בוער בניגודיות קיצונית כזאת?"

התשובה תהיה:

"וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה יְהוָה, בָּהּ,  גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ–לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב:  כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ, וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה, וְאָמְרוּ–עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִםוַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם, וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה"  –  זה בגלל שהעם הזה נוטש את אלוהים, אלוהי אבותיהם, הברית שהוא עשה איתם כשהביא אותם מארץ מצרים…לכן הכעס של הקדוש ברוך הוא שרפה נגד הארץ הזאת, כך שכל הקללות כתובות בספר הזה. אלוהים עקר אותם מאדמתם ודחף אותם לתוך ארץ אחרת, כפי שזה עכשיו (דברים 29:21-27).

מסקנות הברכות והקללות של משה

הנבואה האחרונה של משה לא הסתיימה בקללות. היא המשיכה. הנה המסקנה של מה שמשה נבא.

 "וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ,  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה, אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם–מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ,  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ–וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ"  –  כשהגדרתי את כל הברכות והקללות האלה לפני שהגעת ולקחת אותם ללבך באשר האלוהים שלך פיזר אותך בין העמים, כאשר אתה והילדים שלך תחזרו לאלוהים שלכם ותצייתו לו בכל ליבכם ובכל נשמתכם על פי מה שאני מצווה לכם היום, אז אלוהים ישחזר את הגורל שלכם ויהיה לו חמלה עליכם והוא יאסוף אותכם שוב מכל העמים שהוא פיזר אותכם שם. גם אם גורשת לארץ הרחוקה ביותר מתחת לשמיים, גם משם אלוהים יאסוף אותך ויביא אותך בחזרה. הוא יביא אותך לארץ ששייכת לאבותיך, ותוכל להשתלט על זה. הוא יעשה אותך יותר מוצלח מאבותיך (דברים 30:1-5).

אחרי משה רבינו, נביאים רצופים של התנ"ך המשיכו עם ההבטחה הזו שלראשונה הוצהרה כאן-שיהיה שחזור ואיסוף מחדש אחרי הקללות. הנביאים הבאים הדגישו תחזיות מטרידות ומפורטות, שנבחן מאוחר יותר.

האם הקללות והברכות התגשמו?

הברכות היו מקסימות אך הקללות היו הרסניות. יהודים לאורך ההיסטוריה היו לפעמים אנטי-שמיים בעצמם (קרל מרקס לדוגמא). יהודים אחרים, אפילו היום , צופים ציונות שלילית. אבל הנה משה אפילו שהוא מנבא קללות נוראיות, אינו נושא אנטי-שמיות או אנטי-ציון. הוא מסכם את ההבטחה של הציונות בכך שהיהודים בעתיד הרחוק שלו התאספו ויחזרו אל ארץ ישראל. אך באותו הזמן הוא אמר ישר ובאכזריות על הכישלונות והעתיד הקשה שממתין לעם היהודי. אותה הכנות הישרה על הביקורת של בני ישראל תופיע מחדש בעטים של הנביאים הבאים בתנ"ך. הם מותחים ביקורת על האמת באופן חשוף על הכשלים של העם היהודי. אבל הם עושים זאת כמו חברים של היהודים, כותבים בהתלהבות קדושה כדי להזהיר ולהגנן על האנשים שלהם. הם יכתבו בשם האל וזה מה שיכריע כל רצון שהם אולי היו צריכים להסתיר את החטאים או להסתיר טרגדיות שהיהודים חוו.

מאז שהנבואות האלה ניתנו בשם הקדוש ברוך הוא, האל של ישראל, השאלה החשובה ביותר שאנחנו יכולים לשאול היא:"האם הם קורים?" התנ"ך מכיל רשומות נרחבות של תולדות ישראל, ויהודים רבים גם הקליטו היסטוריות. בארץ ישראל גם יש ארכיאולוגיה עשירה. כל המקורות האלו מציירים תמונה עקבית של ההיסטוריה היהודית. הסיכום של ההיסטוריה הזאת ניתן כאן.

כשאתה משווה את הנבואות של משה עם ההיסטוריה היהודית, זה ברור שהנבואות התגשמו-ואנחנו עדיין עדים להם בעידן המודרני שלנו. דרך שאלות שנותרו ללא מענה, זה אמור לגרום לנו לשקול בגלוי כי יש אלוהים אשר הדריך את ההיסטוריה היהודית. אם זה כך, אז האירועים הנוכחיים, והעתיד של הגורל הישראלי, עכור ככל שזה נראה לנו, יהיה מודרך עם אותו האלוהים. זה עשוי להביא לנו נחמה, או להכות כאב בליבנו. אבל זה יהיה טיפשי לסנן את מה שהנביאים הבאים ניבאו על היהודים, האדמה שלהם, ועל עמים אחרים-בשם אותו האלוהים שלכאורה יכול לשלוט על גורלו של העם שלו.