לכד הכתבים היהודיים מן העת העתיקה מעפילה על אלו של עמים רבים אחרים. אפילו היצירות הקלאסיות של היוונים והרומאים מתגמדים אל מול הכתבים היהודיים. ארכו של התלמוד בלבד (הושלם כתיבתו בערך עד שנת 500 לספירה) הוא כ-6200 עמודים מודפסים. אתר האינטרנט earlyjewishwritings.com, המקטלג רבים מן הכתבים היהודיים המדוברים, מונה, בנוסף על התלמוד, גם את התנ"ך, כתבי המכבים (שהם חלק מן הכתבים החיצוניים, או בשמם הלועזי "האפוקריפה"), כתביו של יוסף בן מתתיהו (מן המאה הראשונה לספירה), וכתביו של פילון האלכסנדרי. בימי הביניים, מלומדים יהודיים כמו הרמב"ם המשיכו להוסיף לרשימה מרשימה זו של כתבים. כיום, כותבים יהודיים נוקטים עמדות וכובשים שטחים חדשים כמעט בכל תחום של המחשבה האנושית. לעיתים קרובות הם אפילו חלוקים בדעותיהם ועמדותיהם זה עם זה, ומתווכחים בלהט בתחומי הפוליטיקה, האתיקה, הפילוסופיה, ואודות עתידו של עם ישראל. כך, מעבר לגודל העצום של כמות כתבים אלו, מדובר גם בגיוון הרחב של העמדות והדעות הבאות לידי ביטוי בהן, אשר מנומקות בהתלהבות רבה כמעט בכל כיוון אפשרי.
מה לגבי הברית החדשה?
העובדה שיש לעם היהודי את המורשת הזו של אוסף רחב ורב-גווני של כתבים, מבליט מנגד את חוסר הידע שלו אודות הברית החדשה, ומעבר לכך את הנטייה שלו "לשמור מרחק" מכתב יהודי זה. מעבר לכך, זה דבר אירוני שמצב זה מתקיים בעוד שהברית החדשה היא לכד הכתבים הנקרא ביותר מחוץ לעולם היהודי (לפחות בעולם המערבי). מדוע כך הוא הדבר? לפני שנענה על כך, הנה מספר עובדות לגבי הברית החדשה.
מאין המושג "ברית חדשה"?
הכותרת "ברית חדשה" הוא מושג יהודי השאוב ישירות מן התנ"ך. הנביא ירמיהו, חזה יום בעתידו של עם ישראל שבו אלוהים יכרות ברית חדשה עם עם ישראל אשר תהיה שונה מברית הר סיני שבה ניתנה התורה.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה–בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם–נְאֻם-יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה–כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד. (ירמ' ל"א 30-33)
לפי הפסוקים האלו, הבעיה עם ברית הר סיני לא הייתה בברית עצמה, אלא בעובדה שהיה קשה מאוד "להכניס את התורה" לליבם של בני הברית (דבר שמוכח היסטורית ובא לידי ביטוי בכתבים היהודיים המוזכרים לעיל). לכן, אלוהים הבטיח כי בעתיד הוא יכרות ברית חדשה אשר תהיה "בקרבם" וכתובה "על ליבם", ותהיה כלולה בברית זו סליחה לעוונם ולחטאתם. מכיוון שהבטחה זו הובטחה באופן מפורט וברור ל"בית ישראל ולבית יהודה" זה דבר נכון וראוי ליהודים לחיות בציפייה ובתקווה למימוש הבטחה זו. אוסף הכתבים היחיד שהופיע מאז נבואתו זו של ירמיהו (590 לפנה"ס) אשר טוענן להעיד על ההגשמה של הבטחה זו הוא הברית החדשה.
כמה עובדות מהירות לגבי הברית החדשה
- הברית החדשה, כמו התנ"ך, הינו אוסף של כתבים אינדיבידואליים (27 סה"כ) שנכתבו כולם על ידי יהודים יראי שמיים (חוץ מן הבשורה ע"פ לוקס וספר מעשי השליחים).
- הברית החדשה מחולקת לשלוש חלקים, כפי שהתנ"ך מחולק לתורה נביאים וכתובים. כך, ארבעת הבשורות וספר מעשי השליחים מקבילות לחמשת חומשי התורה, 21 האיגרות מקבילות לכתובים, וספר ההתגלות מקביל לנביאים. כל הכתבים האלו נכתבו בערך בתקופה שבין 50-90 לספירה, בערך באותה התקופה שכתב גם יוסף בן מתתיהו.
- הדמות המרכזית בברית החדשה הוא ישוע מנצרת, גם הוא יהודי ירא שמיים. אמנם הוא לא כתב ישירות שום ספר בברית החדשה, אך תלמידיו כן. הם הציגו את ישוע כמשיח ישראל המיוחל.
בעיות יהודיות עם ישוע
כמובן, ברגע שמועלה עניין אישיותו של ישוע, אנו מבינים מדוע הכתבים היהודיים אודותיו – הברית החדשה – זוכים לחוסר תשומת לב ואף להתעלמות מצד העם היהודי. מבין הסיבות הרבות לכך הנה כמה מן הטענות העיקריות:
- ישוע לא היה (יכול להיות) המשיח, ועל כן היה כוזב ומעמיד פנים.
- דוקטרינות ולימודים תיאולוגיים אשר מזוהים עם תלמידיו של ישוע, כגון אלוהותו של המשיח והשילוש, אינן מתאימות להבנה היהודית של הכתובים.
- נוצרים, אשר טענו ללכת בעקבותיו של ישוע ולהיות תלמידיו, רדפו את העם היהודי מכיוון שהם ראו בם כאשמים במסירתו של ישוע להוצאה להורג בעודו חף מפשע.
- קיים אי תאימות כה מוחלט בין הברית החדשה לבין היהדות, כך שמהות הזהות היהודית מאויימת על ידיה, ועל כן מוטב ליהודים לדחות את הברית החדשה ולהתעלם ממנה.
- בין אם מדובר ביהודים דתיים או לא, המקרים שסבבו את חייו של ישוע אירעו לפני שנים רבות, והעם היהודי התקדם מאז, ועל כן אין שום תועלת בלפתוח שוב פצעים ישנים.
אמנם, ייתכן כי ישוע היה משיח שקר, אך דבר זה לא מסביר את היחס שלו הוא זוכה מן העם היהודי. האתר ויקיפדיה מונה רשימה ארוכה של יהודים אשר טענו להיות המשיח במהלך ההיסטוריה. אלו כוללים בין היתר את בר כוכבא, אשר המרד שהוא הנהיג נגד רומא (132-135 לספירה) היה כישלון והביא אסון על העם היהודי, ואת הקיסר הרומאי וספסיאנוס (אשר הוביל את הכוחות הרומיים שהחריבו את ביהמ"ק השני) אשר יוסף בן מתתיהו טען למשיחיותו. בנוסף, במאה ה -20 גם הרב מנחם מנדל שניאורסון, הידוע בכינויו הרבי מלובביץ (נפטר 1994), מוכר כמשיח על ידי תנועת החב"ד. למרות שקרוב לוודאי שרוב העם היהודי ידחה את הטענות אודות משיחיותם של האנשים הנ"ל, אין הם דוחים אותם לחלוטין כ"לא יהודיים". מוטעים – כן, אך עדיין בתוך המשפחה היהודית.
זה נכון שנוצרים רדפו יהודים במהלך הדורות. עם זאת, הרדיפות האלו אינן נובעות מן הברית החדשה. אדרבה, כפי שנראה בהמשך, גם ישוע וגם שאול התרסי (שאול השליח – פולוס) דיברו באופן אדיב וחיובי אודות העם היהודי, אף על פי שהיו להם מחלוקות עמוקות עם מנהיגי הדת היהודיים בעת ההיא. אי לעבר הארוך של רדיפה של יהודים על ידי נוצרים, יהודים רבים בימינו שוכחים שהעם שלהם חווה רדיפות גם ממקורות אחרים. למעשה, כמעט כל האימפריות והאידיאולוגיות רדפו, בצורה כזו או אחרת את העם היהודי שהיה תחת שליטתם. האנטישמיות (רדיפת העם היהודי) המוזכרת בתנ"ך (על ידי המצרים בימי משה, האשורים שהחריבו את שומרון ועשרת השבטים, הבבלים שהחריבו את ירושלים והרדיפה בפרס תחת הנהגתו של המן), המלחמות האלימות מול העולם היווני בימי המכבים, החורבן השני של ירושלים בידי הרומאים, ועד ליריבות של העולם המוסלמי בעת המודרנית נגד מדינת ישראל המודרנית – כל אלו מדגימות ש"אנטישמיות" היא לא תופעה הייחודית לעולם הנוצרי בלבד.
הברית החדשה – עדשה יהודית לראות דרכה את ישוע
אלפיים שנים של הנצרות הטביעו חותם מאוד לא יהודי על ישוע, והקהילה הנוצרית גם היא סיננה את דמותו של ישוע כך שיהדותו אינה ניתנת לזיהוי על ידי יהודים רבים. כאן בא לידי ביטוי היתרון של כתבי הברית החדשה מכיוון שהם בראש ובראשונה כתבים יהודיים. המילה "נוצרי" (Christian) מופיעה רק שלוש פעמים בברית החדשה כולה – ופעמיים מתוך אלו זה מתאר מה שגויים פגאנים כינו את תלמידיו של ישוע, שהיו בתקופה זו ברובם יהודים. הברית החדשה מעניקה לקורא גישת יד ראשונה לישוע לתלמידיו היהודים הראשוניים, כך שאין צורך לראות אותו בחזות יד שנייה – דרך הפילטרים הנוצריים.
בנוסף על כך, אמת הוא הדבר, ובא לידי ביטוי דרך כתביהם של כותבי הברית החדשה, שישוע היה ביקורטי מאוד כלפי מנהיגי הדת היהודית דאז, שדבר זה הביא בסופו של דבר למותו. עם זאת, העם תיעוד מציאות היסטורית זו הופכת את הברית החדשה לאנטישמית או "לא יהודית"? הרי גם הנביאים בתנ"ך הם ביקורתיים מאוד כלפי עם ישראל. לדוגמא, ראו את הגינוי החד והביקורת המרה מאלוהים עצמו העוברת דרך דבריהם של משה וירמיהו העם היהודי במובאות הבאות:
וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. וְתַם לָרִיק, כֹּחֲכֶם; וְלֹא-תִתֵּן אַרְצְכֶם, אֶת-יְבוּלָהּ, וְעֵץ הָאָרֶץ, לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי–וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. (ויקרא כ"ו 19-21)
יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת-הַמְּאֵרָה אֶת-הַמְּהוּמָה וְאֶת-הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל-מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. (דבר' כ"ח 20)
אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם-יְהוָה. (ירמיהו ג' 20).
במהלך ההיסטוריה אנטישמים השתמשו בביקורות כלפי העם היהודי הקיימות בתנ"ך ובברית החדשה על מנת לעורר שנאה כלפי העם היהודי. אך, דבר זה אינו עושה את הכתבים המדוברים אנטי שמיים או "לא יהודיים" מעצמם. שימו לב לאיחולים הלבביים כלפי העם היהודי אשר מודגמים על ידי ישוע ועל ידי שאול השליח במובאות הבאות מן הברית החדשה.
כאשר התקרב וראה את העיר (ירושלים), בכה עליה ואמר: "לו ידעת היום גם את את אשר אלי שלום! אלא שעתה נסתר הוא מעיניך. (לוקס י"ט 41-42)
אמת אני מדבר, במשיח, אינני משקר; מצפוני מעיד עמדי ברוח הקדש: גדול צערי ולבי דואב תמיד, עד כי הייתי מוכן להיות מנדה מן המשיח למען אחי, שהם בני עמי, עצמי ובשרי, בני ישראל; אשר להם מעמד הבנים, הכבוד, הבריתות, מתן התורה, עבודת הקדש וההבטחות; (האיגרת אל הרומים ט' 1-4)
העולם הנוצרי רדף את העם היהודי במהלך הדורות, אך הברית החדשה עצמה אינה מקור ההסטה שהובילה לשנאה זו. העולם הנוצרי ניסה לאלץ יהודים להמיר את דתם בכפייה ומתוך פחד, אך לעומתם ישוע וכותבי הברית החדשה בחרו נתיב מאוד יהודי למטרת הניסיון והרצון להביע עמדתם הדתית – הם התווכחו, התדיינו וכתבו. גם אם אנו לא מוכנים לקבל את טיעוניהם, הגישה שלהם בעניין זה ראויה לשבח – לאפשר לכל אדם להחליט לבדו על סמך מצפונו ושיקול דעתו אם להשתכנע או שלא.
ישוע והתורה
גם תוכן הדיון של ישוע וכותבי הברית החדשה היו מאוד יהודיים. ישוע מתועד בבשורת יוחנן באומרו:
אלו האמנתם למשה, הייתם מאמינים לי, כי עלי כתב. (יוח' ה' 46)
מנהיגי הדת היהודית בני יומו של ישוע התדיינו אודות פרשנויות שונות לתורה. גישה זו שהם עצמם נקטו מאפשרת לנו היום לבחון את חייו ואת טענותיו של ישוע אל מול הסטנדרט של התורה – לכל הפחות זו תהיה בחינה מאוד יהודית.
לא צריך להיות מונע רק על ידי זיקה דתית לענייני יהדות מן ההיסטוריה כדי לשקול מחדש את כתבי הברית החדשה. גם עניין ורצון להבנה מעמיקה יותר אודות מאורעות מודרניים הם מניעים לגיטימיים לכך. מאז שנת 1967 כאשר בוסס שלטון ישראלי על ירושלים הפכה עיר היסטורית זו להיות שוב המוקד לכל מיני תככים. המילים של ישוע אשר נכתבו לפני שהחיילים הרומאים הרסו את ירושלים בשנת 70 לספירה הנן רלוונטיות עבורנו כיום בין אם אנו דתיים (חרדים), קונסרבטיביים או חילונים. בבשורות, ישוע חוזה ומנבא את החורבן הרומאי הקרב, אך מילותיו גם משקיפות עוד קדימה משם.
בחרב יפלו ויגלו אל כל הגוים, וירושלים תהיה מרמס לגוים עד אשר ימלאו עתות הגוים. (לוקס כ"א 24)
ישוע ניבא שיום אחד תגמר התקופה שבה ירושלים תינתן למרמס רגלי הגויים – כלומר שיום אחד העיר תשוב לשלטון יהודי. מאחר ודבר זה התגשם בשנת 1967, והדבר משפיע על חיי כולנו היום, ייתכן ויהיה זה דבר כדאי להביט שנית גם לעבר יתר הלימוד של ישוע. הרי, מקרה חיזוי זה, אשר התגשם לאחר כמעט 2000 שנה עובר את המבחן המקראי לנבואה, אשר קיים על מנת להפריד בין נבואת אמת לנבואת שקר\כזב.
וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ: אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה. אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא–הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה: בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. (דבר' י"ח 21-22)
הברית החדשה והעם היהודי בימים אלו
עכשיו, בבקשה היזכרו בנבואתו הראשונית של ירמיהו שהוזכרה לעיל אשר חזתה את ביאתה של "ברית חדשה". בדיוק לפני אותם הפסוקים ירמיהו ניבא "מתי" תבוא ברית חדשה זו.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ נְאֻם-יְהוָה. (ירמ' ל"א 26-27)
כמו כן, לאחר ההבטחה אודות הברית החדשה בפס' 30-34 מגיע עוד אינדיקטור
הִנֵּה יָמִים (בָּאִים) נְאֻם-יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה. וְיָצָא עוֹד קוה (קָו) הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה. (ירמ' ל"א 37-38)
שלושת המקרים האלו שבהם מופיע הביטוי "הנה ימים באים" באים ברצף קצר מאוד. הראשון מביניהם (הגידול באוכלוסייה ועמה גם בחקלאות ובענף הבנייה) והשלישי (ירושלים נבנית שוב על ידי יהודים ומורחבת) מתגשמים ממש בימים אלו לאחר כ-2500 שנה. אם כן, וודאי שגם בימים אלו זה הזמן לעם היהודי לבחון ולשקול בכובד ראש את ה"הנה ימים באים" האמצעי – ההבטחה לכריתת ברית חדשה בין אלוהים לעם ישראל.
זוהי הגישה שבה אני נקטתי לפני שנים רבות, והיא לבחון את ישוע ואת הברית החדשה לפי אמת המידה של התורה הנביאים והכתובים, על מנת לא רק להיות מודע למה שכתוב שם, אלא גם להיות כמו אותם אלו מבני שבט יששכר אשר מתוארים בספר האחרון שבתנ"ך במילים אלו:
וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה-יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל… (דבה"א י"ב 33)
וודאי, אין לנו מה להפסיד, אלא רק להרוויח, אם ניגש ל"נושאים אסורים" בגישה זו. מקום טוב להתחיל ממנו זה להבין מה המקור של המושג "משיח".