בשבוע הראשון
19 באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר: "שלום לכם!" 20 הוא הראה להם את ידיו וצדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם.
21 שוב דיבר אליהם ישוע: "כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם." 22 הוא נשף ואמר: "קבלו את רוח הקודש. 23 למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסחלו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.
ישוע מופיע בפני תומא
24 תומא התאום, אחד משנים-עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. 25 כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין. "לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו," אמר.
26 כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא: "שלום לכם!"
27 ישוע פנה אל תומא ואמר: "גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר-אמונה, כי אם תאמין!"
28 "אדוני ואלוהי!" קרא לו תומא.
29 ישוע המשיך לדבר אליו: "אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים."
מטרת בשורת יוחנן
30 ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. 31 הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן-האלוהים, וכדי שעל-ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח.
הבשורה על-פי יוחנן 20:19-31
לאחר השבוע הראשון
כא כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר:
2 שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד.
3 "אני הולך לדוג," אמר שמעון פטרוס.
"גם אנחנו באים," אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה.
4 עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש.
5 "בני, האם לכדתם משהו?" שאל.
"לא!" השיבו פה אחד.
6 אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים," אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל-כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה.
7 התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס: "זהו האדון!" כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. 8 ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. 9 כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם.
10 "הביאו כמה מהדגים שלכדתם," ביקש ישוע. 11 שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת!
12 "בואו, איכלו ארוחת בוקר," הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. 13 ישוע הגיש להם את הלחם והדגים.
14 זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים.
ישוע מחזיר את פטרוס
15 לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס: "שמעון בן-יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?"
"כן", השיב פטרוס, "אתה יודע שאני אוהב אותך."
"אם כן, רעה את טלאי," אמר ישוע.
16 ישוע שאל אותו שנית: "שמעון בן-יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?"
"כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך," השיב פטרוס שנית.
"אם כן, נהג את צאני," אמר ישוע.
17 ישוע שאל פעם שלישית: "שמעון בן-יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?" פטרוס נעלב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר: "אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך."
"אם כן, רעה את צאני," חזר ישוע על בקשתו. 18 "כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה." 19 ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס: "בוא אחרי."
20 פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו.
21 "מה בקשר אליו, אדוני?" שאל פטרוס.
22 ישוע השיב: "אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי."
23 משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר: "מה אכפת לך אם אני רוצה שהוא יישאר כאן עד בואי?"
24 זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. 25 ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם.
John 21:1-25
יציאתו לגן עדן
א תאופילוס היקר,
במכתבי הראשון[a] סיפרתי לך על חייו, מעשיו ותורתו של ישוע המשיח, וכיצד עלה לשמים, לאחר שנתן לשליחיו הנבחרים הוראות נוספות בגבורת רוח הקודש. 3 במשך ארבעים יום לאחר צליבתו נגלה ישוע אל השליחים פעמים אחדות, והוכיח להם בדרכים שונות שהוא אכן חי. בהזדמנויות אלה הוא גם שוחח איתם על מלכות האלוהים.
4 באחת הפגישות האלה הורה ישוע לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים עד שיבוא עליהם רוח הקודש, כפי שהבטיח להם האב. ישוע שוחח איתם על כך פעמים רבות בעבר.
5 "יוחנן הטביל אתכם במים," הזכיר להם ישוע, "אולם בעוד ימים אחדים תיטבלו ברוח הקודש!"
6 כשנגלה אליהם ישוע בפעם אחרת, שאלו אותו: "אדון, האם אתה עומד להשיב את המלכות לישראל?"
7 "האב הוא הקובע תאריכים אלה," ענה ישוע, "ואינכם צריכים לדעת אותם. 8 אולם כשרוח הקודש יצלח עליכם, תקבלו כוח וסמכות להיות עדים לי בירושלים, ביהודה ושומרון ועד קצה העולם."
9 זמן קצר לאחר מכן עלה ישוע לשמים לעיני תלמידיו, ונעלם בתוך ענן. 10 בעוד התלמידים מאמצים את עיניהם כדי לזכות במבט נוסף, עמדו ביניהם לפתע שני אנשים לבושים גלימות לבנות, 11 ואמרו: "אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמים? ישוע אמנם עלה לשמים, אך יום אחד הוא יחזור בדיוק כפי שהלך מכם!"
מעשי השליחים 1:1-11