למדנו שמקורם של שני המושגים "משיח" ו”Christ” הוא בתנ"ך, ושהם למעשה תארים מקבילים (אם כי בשפות שונות). בנוסף, השימוש שנעשה בתואר "משיח" בתהל' ב', למטרת תיאור ביאתו העתידי של מושל מיוחד מטעם אלוהים, אשר יהיה גם "בן אלוהים", פותח את הדלת להבהרות נוספות לעניין זה שספרים מאוחרים יותר בתנ"ך יעסקו בהן. ישעיהו (750 לפנה"ס) החל תהליך זה בנבואותיו אודות "צמח ה' ".
ישעיהו ו"הצמח"
ישעיהו ניבא בתקופת בית ראשון בזמן המלוכה של שושלת בית דויד. ביומו (750 לפנה"ס) הממלכה הייתה רוויה שחיתות וחטא. ישעיהו הפציר במלכים לשוב לה' ולשמור את תורת משה ברוח נכונה. אך ישעיהו ידע שהעם לא ישוב בתשובה, ולכן הוא ניבא גם שהם יצאו לגלות, ואי לכך, שהמלוכה של שושלת בית דויד תיפסק (אם כי השושלת עצמה לא תיגדע). ישעיהו פרק ג' מתאר את הביאה של משפט עתידי (דאז) זה. עם זאת, לאחר מכן הספר "משנה את נימתו" ומנבא כי:
בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה, לִצְבִי, וּלְכָבוֹד; וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת, לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל
2. ישע' ד'
כאן, ישעיהו לא מרבה בפרטים אודות ה"צמח" העתידי הזה, אך מעט מאוחר יותר הוא מסביר שהוא חזה באופן מטאפורי את השושלת המלכותית של בית דויד כעץ גדול. בעץ הזה, ישי, אביו של דויד המלך, היה השורש. כך, מהשורש של ישי החל לצמוח השושלת של דויד ומיורשו, שלמה המלך, החץ המשיך לגדול הלאה והלאה.
קודם עץ גדול… אז גזע חתוך… ואז "צמח" (ענף)
ישעיהו כתב שהעץ (השושלת של בית דויד המולכת על ממלכת יהודה) יגדע, כך שישאר רק בסיס הגזע. הפס' הבא מתאר את האופן שבו ישעיהו ראה זאת וביטא את העניין במשל על הגזע וה"צמח"\ענף.
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה–רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה.
ישע' י"א 1-2
גדיעת העץ המדובר ארעה כ 150 שנים לאחר נבואתו של ישעיהו, בשנת 586 לפנה"ס, כאשר כבשו הבבלים את ירושלים והגלו את העם היהודי ואת מלכם לבבל (ראה התקופה המסומנת בצבע אדום בציר הזמן לעיל). ישי היה אביו של המלך דויד ועל כן היה השורש של שושלת בית דויד. לכן, "גזע ישי" הינו מונח מטאפורי עבור הגדיעה העתידית של שושלת זו.
איש ה"צמח": אדם שיקום משושלת דויד אשר יהיה בעל חכמה מיוחדת
אבל הנבואה הזו גם הביטה קדימה הרחק יותר אל העתיד מאשר רק עד גדיעת המלוכה בממלכת יהודה (בגלות בבל). ישעיהו חזה שלמרות שהגזע יראה חסר חיים (וכך אכן נראים עצים שענפיהם נגדעו עד הגזע), יום אחד בעתיד יצמח ענף, אשר מתואר כ"צמח", ויגיח מן הגזע ההוא בדיוק כפי שנצרים צומחים מגזעיהם של עצים כרותים. ה"צמח" מתואר כמישהו ("ונחה עליו רוח ה'…" ישע' י"א 1 – ראה לעיל), ועל כן ניתן להבין שישעיהו מתייחס לאדם ספציפי, אשר יבוא מן השושלת של בית דויד לאחר ששושלת זו תיגדע. לאיש הזה יהיו כאלו מעלות של חכמה, גבורה ודעת\חכמה שיהיה זה כאילו רוח של ה' בעצמו (שכינה אלוהית) תהיה עליו. זו נבואה אודות ביאתו של המשיח, ובה הוא מדומה ל"צמח".
ירמיהו וה"צמח"
הנבואות של ישעיהו אודות איש ה"צמח" היו כמו שלט ראשוני בהיסטוריה, שאחריו באה סדרה של שלטים ומראי כיוון נוספים אשר פתחו את נושא ביאתו של ה"צמח". ירמיהו, אשר חי כ-150 שנים לאחר ישעיהו, בעת שחזה במו עיניו את תהליך כריתת המלוכה של שושלת דויד, ניבא כי:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ)
ירמ' כ"ג 5-6
ה"צמח": אדוני צדקנו
איך יקרא איש הצמח המדובר? ובכן, שמו יקרא "אדוני" והוא יהיה ה"צדק שלנו". כפי שראינו גם במקרה של אברהם, הבעיה שלנו – בני האדם – זה שאנו מושחתים בטבענו, ועל כן אנו זקוקים להצדקה. בכך שהוא מכנה את איש הצמח "ה' צדקנו", ירמיהו מרמז שבני אדם יקבלו דרך אותו אחד הצדקה – וזאת מה' עצמו. אבל, איך דבר זה יבוא לידי מימוש? הנביא זכריה מספק את התשובה לשאלה זו כאשר הוא מפתח הלאה בנבואותיו את נושא ביאתו של איש ה"צמח". הוא מנבא למעשה מה יהיה התפקיד אותו ימלא המשיח, לא רק כמלך אלא גם ככהן – ועל כך נמשיך לדון כאן.