יום מספר 5: דרך בגידה השטן מתפתל להכות

היהודים נרדפו, תיעבו, פחדו והתעללו בהם בדרכים רבות, וזה מתועד בתנ"ך ובהיסטוריה מחוץ לתנ"ך. כמובן, עמים רבים חוו רדיפה ואפליה בידי עמים אחרים. אבל ההיסטוריה מוכיחה נטייה להתמקד בהכרח ביהודים בצורה ייחודית על פני קבוצות אחרות. הומצאה מילה מיוחדת לתיוג אפליה ספציפית נגד יהודים – אנטישמי. זה מדגים את ההתעללות המתמשכת בהם. אבל ההיבט המדאיג ביותר של אנטישמיות הוא שהיא אינה מוגבלת לתקופת זמן אחת, לאזור אחד בעולם, או סתם לקבוצה קטנה של מבצעים  

רשימה קצרה של אירועים אנטישמיים

לדוגמה, שקול את האירועים הבאים

• התנועה בראשות הפקיד הפרסי המן להשמדת היהודים באימפריה הפרסית העתיקה, כ-480 לפני הספירה. מגילת אסתר מתעדת זאת ומהווה את הבסיס לחג פורים היום
• הקמפיין הסלאוקי היווני למחיית היהדות מארץ ישראל המקראית בשנות ה-160 לפני הספירה. זה הביא אז למלחמות המכבים
• החורבן הרומי של ירושלים וגירוש היהודים מירושלים בשנת 70 לספירה לגלות עולמית. מאוחר יותר שינו הרומאים את שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה כדי למגר כל דבר יהודי מיהודה
• טבח יהודים ברחבי אירופה וגם בירושלים במהלך מסעי הצלב של המאה ה-11 וה-1200 לספירה
• כפייתם של יהודים לחיות בחלקים מופרדים ומוקפי חומה של ערים ברחבי אירופה. אלה היו נפוצים מאמצע המאה ה-16 עד המאה ה-19. אלה נקראו 'גטאות' וזהו הבסיס ההיסטורי למילה זו
• ה'פוגרומים' או מעשי הטבח ביהודים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ברוסיה האימפריאלית (כולל אוקראינה ופולין). בפוגרומים נהרגו ונאנסו אלפי יהודים. 'פוגרום' היא אחת מכמה מילים רוסיות שהגיעו לאנגלית מהרדיפה הרוסית הספציפית הזו של יהודים
• פרשת דרייפוס בצרפת בשנת 1890 שהביאה לאפליה המונית נגד יהודים בצרפת
• גירוש היהודים מרחבי העולם הערבי לאחר 1948
• גירוש היהודים מספרד בשנת 1492
• גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290
• גירוש היהודים מדרום איטליה בשנת 1541
• הגירוש התקופתי של יהודים מצרפת, גרמניה וממלכות אחרות ברחבי אירופה לאורך ימי הביניים (ראה מפה)

גורמים לאנטישמיות

אבל מה גורם לאנטישמיות? ויקיפדיה, בסדרה שלה על אנטישמיות, יכולה להראות מקרים רבים של אנטישמיות לאורך ההיסטוריה ובתרבויות, אך אינה יכולה להצביע על סיבה מוחלטת שמסבירה זאת. הקושי בכל הסבר הוא שהוא אינו יכול להסביר בצורה מספקת את רוחב ואורך ההיסטוריה של האנטישמיות. סיבה גזעית עשויה להסביר אנטישמיות שמקורה בנאצים, אך אינה מסבירה את האנטישמיות הנוצרית של ימי הביניים. פולמוס נוצרי/יהודי עשוי להסביר את האנטישמיות הנוצרית. אבל זה לא מסביר את האנטישמיות הצרפתית של המאה ה-19, שהטרידה את צרפת במשך יותר מעשור בפרשת דרייפוס. ואז יש את האנטישמיות העתיקה של האשורים, הפרסים, היוונים, והרומאים

התנ"ך – על שורש האנטישמיות

עם זאת, התנ"ך מציע הסבר פשוט לסיבה מאחורי האנטישמיות. הוא משתרע על הספר מתחילתו ועד סופו. בראשית התורה, לאחר אי-ציותם של אדם וחוה, הוציא ה' קללה על הנחש. לאחר מכן הוא ניבא דפוס של 'איבה' בין הנחש לבין "האישה". האישה הזו לא הייתה חווה אלא ישראל 

ואז, בסוף ספר הברית החדשה בספר ההתגלות, חזון מפנה חזרה לאותו עימות. הוא מזהה את ה'נחש' ואת ה'אשה'. הנה החזון

עתה נראה בשמים חזיון נבואי מסתורי: אישה לבושה בשמש, הירח תחת רגליה ועל ראשה כתר בעל שנים-עשר כוכבים, ² כרעה ללדת וזעקה מכאבים וצירי לידה. ³ לפתע הופיע תנין גדול שצבעו אדום כאש, בעל שבעה ראשים, עשר קרניים ועל ראשיו שבעה כתרים. ⁴ בזנבו גרר אחריו התנין שליש מכוכבי השמים והשליכם ארצה. הוא עמד לפני האישה הכורעת ללדת, מוכן לבלוע את התינוק מיד עם הולדתו. ⁵ האישה ילדה בן זכר שנועד לשלוט ביד חזקה על כל העמים. מיד נלקח הבן אל האלוהים ואל כיסאו

התגלות, פרק 12, פסוקים 1-5

⁹ התנין הנורא הזה – הנחש הקדמוני שנקרא מלשין ושטן, והמתעה את העולם כולו – הושלך ארצה עם מלאכיו

¹³ כאשר נוכח התנין כי הושלך ארצה, רדף אחרי האישה שילדה את בן הזכר

התגלות, פרק 12, פסוקים 9, 13

האיבה מתמקדת במיוחד בילד של האישה

הילד שנולד מהאישה הוא ישו. האישה היא העם היהודי, שממנו בא ישו. הנחש, שנקרא גם 'התנין' (דרקון), מזוהה כשטן. בחזרה בגן העדן, אלוקים אמר שתהיה 'איבה' בין האישה (ישראל) לנחש (השטן). ההיסטוריה תיעדה את האנטישמיות שחוזרת על עצמה. העובדה שהיא מגיעה ממגוון רחב של מדינות פוגעניות מראה את המציאות המתמשכת של האיבה הזו

אבל אלוקים גם חזה איבה כלפי צאצאיה, או בנה, של האישה. אנו רואים את האיבה הזו נבנית ביום חמישי, יום מספר 5 של שבוע הפסיון, כאשר הדרקון קם כדי להכות את הבן הזה. הסתכלנו על ישו דרך העדשה היהודית שלו. התנ"ך מציג אותו בתור הארכיטיפ של העם היהודי. אז זה לא מפתיע שגם צאצאיה של אותה אישה צריכים לחוות את אותה האיבה

יהודה: נשלט על ידי התנין (דרקון)

התנ"ך מציג את השטן כרוח ששולטת ומתמרנת שנאה ותככים מאחורי הקלעים. השטן תכנן שכולם יעבדו בשבילו, כולל ישו. כשזה נכשל, הוא התחיל בתוכנית של הרציחה שלו, תוך מניפולציות על אנשים לבצע את התוכנית שלו. השטן השתמש ביהודה ביום החמישי כדי להכות את ישו, מיד לאחר שלימד על שובו

בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. ³ באותה עת פיתה השטן את יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים-עשר תלמידי ישוע. ⁴ יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית- המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. ⁵ ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית-המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. ⁶ מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים

הבשורה על פי לוקס, פרק 22, פסוקים 1-6

השטן ניצל את הסכסוך שלהם כדי 'להיכנס' ליהודה כדי לבגוד בישו. זה לא אמור להפתיע אותנו. חזון ההתגלות מתאר את השטן בצורה הבאה

⁷ לאחר מכן פרצה מלחמה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמו נגד התנין ומלאכיו הרעים. ⁸ התנין ומלאכיו הובסו בקרב וגורשו מהשמים. ⁹ התנין הנורא הזה – הנחש הקדמוני שנקרא מלשין ושטן, והמתעה את העולם כולו – הושלך ארצה עם מלאכיו

התגלות, פרק 12, פסוקים 7-9

המקרא משווה את השטן לדרקון רב עוצמה וערמומי מספיק כדי להוביל את העולם כולו. בתור אותו נחש עתיק הוא התפתל כעת כדי להכות. הוא עשה מניפולציות על יהודה להשמיד את ישו כפי שמתעדת הברית החדשה

¹⁶ ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע

הבשורה על פי מתי, פרק 26, פסוק 16

למחרת, יום שישי, יום מספר 6 בשבוע, היה פסטיבל הפסח. כיצד יפגע השטן בישו דרך יהודה? נראה זאת במאמר הבא

סיכום יום מספר 5

ציר הזמן מראה כיצד ביום החמישי של השבוע הזה, הדרקון הגדול, השטן, התפתל כדי להכות את אויבו ישו, זרע האישה