אם הייתם חושבים על כמה סיפורי אהבה קלאסיים, אולי היה עולה לכם לראש את הלנה מהמתולוגיה היוונית שהביאה למלחמת טרויה. קלאופטרה ומארק אנטוניוסת שאהבתם שילבה את רומא במלחמת אזרחים עם אוקטביאן/אוגוסטוס קיסר, רומיאו ו ג'ולייט, היפה והחיה, או אולי סינדרלה והנסיך. בהם, היסטוריה, תרבות פופ, וסיפורת רומנטית מתחברים ויוצרים יחד סיפורי אהבה שבקלות נכנסים לנו ללב, לרגשות, ולדמיון שלנו
סיפור האהבה של רות ובועז
באופן מדהים, האהבה שהתעוררה בין רות ובועז הוכיחה את עצמה הרבה יותר מתמשכת מכל סיפורי האהבה האלו. למעשה, זה עדיין משפיע על חייהם של כל המיליארדים מאיתנו החיים היום. השלכותיו חיות יותר משלושת אלפים שנים לאחר שהאוהבים הללו נפגשו. במקום כל אותם סיפורי האהבה שנמשכים רק רגע חולף, האהבה של רות ובועז התגברה על כל הקלאסיקות שהוזכרו למעלה. הרומנטיקה שלהם היא גם תמונה של אהבה מיסטית ורוחנית המוצעת לכם ולי. סיפורם של רות ובועז עוסק באהבה בין תרבויות שונות ואהבה אסורה. זה מראה מערכת יחסים בריאה בין גבר חזק לאישה פגיעה. כך זה מדבר אל דור של היום. זה הופך למתווה עבורנו כיצד לבסס נישואים בריאים. בכל אחד מהמדדים הללו כדאי להכיר את סיפור האהבה של רות ובועז
ספר רות בתנ"ך מתעד את אהבתם. זהו ספר קצר עם 2400 מילים בלבד. כאן אפשר לקרוא את הספר מהר. הסיפור מתרחש בסביבות 1150 לפני הספירה, מה שהופך את זה לבין הסיפורים העתיקים ביותר מבין כל סיפורי האהבה המתועדים
סיפור האהבה של רות
נעמי ובעלה עם שני בניהם עוזבים את ישראל כדי להימלט מבצורת. הם מתיישבים במדינה הסמוכה מואב (ירדן של היום). לאחר ששני בניהם התחתנו לנשים מקומיות שני הבנים מתים, וכך גם בעלה של נעמי, מותיר אותה לבדה עם שתי כלותיה. נעמי מחליטה לחזור למולדתה ואחת מכלותיה, רות, בוחרת להתלוות אליה. לאחר היעדרות ארוכה, נעמי חוזרת לבית לחם, מולדתה. היא הפכה לאלמנה חסרת כל ומלווה על ידי רות, מהגרת מואבית צעירה ופגיעה
רות ובועז נפגשים
רות יוצאת לאסוף גרגרי לחם שהותירו אחריהם צוותי הקציר המקומיים בשדות. החוק של משה, כרשת ביטחון סוציאלית, הסמיך את הקוצרים להשאיר כמה דגנים בשדות שלהם. כך שהעניים יכלו לאסוף מזון ולשרוד. זה נראה שרות מצאה את עצמה אוספת כרכרי לחם בשדות של בעל אדמות עשיר בשם בועז. בועז מבחין ברות בין השאר, עובדת קשה כדי לאסוף את הגרגירים שהותירו אחריהם צוותי העבודה שלו. הוא אומר למנהלי העבודה שלו להשאיר גרגרים נוספים בשדה כדי שהיא תוכל לאסוף עוד
מכיוון שהיא יכולה לאסוף בשפע בשדותיו של בועז, רות חוזרת לשדות של בועז מדי יום כדי לאסוף שאריות של גרגרים. בועז, דואג שהצוותים שלו לא יתנכלו או יעליבו את רות. במקום זאת, הוא מצווה עליהם להשאיר עוד גרגרים מאחור כדי שהיא תוכל לאסוף. רות ובועז מתעניינים זה בזה. אבל בגלל הבדלי הגיל, מעמד חברתי ולאום, אף אחד מהם לא עושה את המהלך הראשון. כאן נעמי נכנסת בתור שידוך. היא אומרת לרות לשכב באומץ לצדו של בועז בלילה לאחר שחגג את כינוס הקציר. בועז מבין זאת כהצעת נישואין ומחליט להתחתן איתה
הגואל הקרוב
אבל המצב הרבה יותר מסובך מסתם אהבה ביניהם. נעמי היא קרובת משפחה של בועז, ומכיוון שרות היא כלתה, בועז ורות קרובים מנישואים. בועז חייב להתחתן איתה בתור 'קרובי משפחה גואל'. משמעות הדבר היא שעל פי תורת משה ישא אותה 'בשם' בעלה הראשון (בנה של נעמי). כך הוא יפרנס גם את נעמי. הדבר יביא לכך שבועז ירכוש את השדות המשפחתיים של נעמי. למרות שזה יתגלה יקר עבור בועז, זה לא היה המכשול הגדול ביותר. היה עוד קרוב קרוב יותר שהיה לו זכויות ראשונות לקנות את שדות משפחתה של נעמי (וגם כך להתחתן עם רות)
אז נישואיה של רות לבועז היו תלויים בשאלה האם אדם אחר רוצה את האחריות לטפל בנעמי ורות. באסיפה פומבית של זקני העיר דחה הראשון בתור את הנישואין. הוא עשה זאת משום שהדבר סיכן את האחוזה שלו. בועז היה חופשי לרכוש ולפדות את אחוזת משפחתה של נעמי ולהתחתן עם רות
מורשת רות ובועז
באיחוד שלהם נולד להם ילד (בן), עובד, שבתורו הפך לסבו של דוד המלך. ה' הבטיח לדוד ש"המשיח" יגיע מהמשפחה שלו, עם נבואות נוספות בהמשך. מאות שנים מאוחר יותר, ישו נולד בבית לחם, באותה העיר שרות ובועז נפגשו הרבה לפני כן. הרומנטיקה, הנישואים והמשפחה שלהם הביאו לצאצאים שהיום הם הבסיס ללוח השנה של לפני הספירה ולספירה. חגים גלובליים כמו חג המולד (כריסמס) וחג הפסחא גם נחשבים לבסיס של אותה האהבה. לא רע לרומן בכפר מאובק לפני למעלה מ-3000 שנה
דמיינו סיפור אהבה גדול יותר
בועז העשיר והחזק התייחס באבירות ובכבוד רב לרות, האישה הזרה חסרת כל. זה מדבר נגד ההטרדות והניצולים הנפוצים כיום ביום שלנו. ההשפעה ההיסטורית של הקו המשפחתי שהרומן והנישואים האלה יצרו, שניתן לזהות בכל פעם שאנו מציינים את התאריך במכשירים שלנו, מעניקה לסיפור האהבה הזה מורשת מתמשכת. אבל סיפור האהבה של רות ובועז הוא גם תמונה של אהבה גדולה עוד יותר
התנ"ך מתאר אותנו באופן המעורר את רות כאשר הוא אומר את הדבר הבא
כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶעֱנֶה נְאֻם-יְהוָה–אֶעֱנֶה, אֶת-הַשָּׁמָיִם; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת-הָאָרֶץ
הושע פרק ב פסוק כ"ג
הנביא הושע (בערך 750 לפנה"ס) יזם פיוס בנישואיו השבורים. מה שכתוב שימש במפגש המחודש הזה כדי לדמיין את אלוקים מושיט יד אלינו, אלו הלא אהובים, באהבתו. גם רות נכנסה לארץ כאחת לא אהובה, אבל אז בועז הראה לה אהבה. כמו כן הקב"ה רוצה להראות את אהבתו גם לאלו מאיתנו שמרגישים רחוקים מאהבתו. הברית החדשה (אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 9, פסוק 25) מצטטת זאת כדי להראות כיצד ה' מגיע לאהוב את הרחוקים ממנו
כיצד מוצגת אהבתו? ישו, אותו צאצא של בועז ורות, הוא ה'גואל' שלנו, כמו שבועז היה לרות. כך, כפי שבועז שילם כדי לפדות את רות, ישו שילם על החובות שלנו עלהצלב
14 אלוהים גזר עליו למות, כדי שמותו יכפר על מעשינו הרעים וישחררנו מהשעבוד ליצר הרע שלנו. וכל זאת כדי לטהר אותנו ולעשותנו לעם נבחר ואהוב על אלוהים, עם שמוכן לעשות מעשים טובים
אגרת פולוס אל-טיטוס, פרק 2, פסוק 14
בועז היה 'הגואל-הקרוב' ששילם מחיר כדי לגאול את רות. זה המחיש במפורש, איך באותה מידה, ישו 'הגואל-הקרוב' שלנו, שילם (בחייו) כדי לגאול אותנו
דוגמה לנישואים שלנו
הדרך שבה ישו (ובועז) שילם כדי לפדות ואז לזכות בכלתו מראה איך אנחנו יכולים לבנות את הנישואים שלנו. הברית החדשה מסבירה כיצד אנו מבססים את נישואינו
נכנעים זה לזה מתוך יראת כבוד למשיח
21 כבדו את המשיח על-ידי כניעתכם איש לרעהו. 22 נשים, עליכן להיכנע ולציית לבעליכן, כשם שאתן נכנעות ומצייתות למשיח. 23 כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ואשר למענה הקריב את חייו, כדי להושיעה ולדאוג לה. 24 אם כן, עליכן, הנשים, להיכנע ברצון לבעליכן בכל דבר, כשם שהקהילה נכנעת למשיח
25 אתם, הבעלים, אהבו את נשותיכם באותה מידה שאהב המשיח את הקהילה, כשהקריב את חייו למענה 26 כדי לזכותה ולקדשה, לרחצה בדבר אלוהים, 27 למען יוכל להעמידה לפניו כקהילה יפה וקדושה, חסרת-דופי, כתם או פגם. 28 על הבעלים לאהוב את נשותיהם כמו את עצמם, כי הבעל ואשתו אחד הם. הרי איש אינו שונא את גופו, אלא מזין אותו ודואג לו באהבה, כשם שהמשיח דואג לקהילתו, ואנו הרי איברי גופו, בשר מבשרו. 31 כפי שאומר הכתוב: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד." 32 קשר הנישואים הוא דבר מופלא, אך יש בו הקבלה לקשר שבין המשיח והקהילה
33 אם כן, אני חוזר ואומר: הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את עצמו, והאישה חייבת לכבד את בעלה ולציית לו
אגרת פולוס השליח אל-האפסים, פרק 5, פסוקים 21-33
בועז ורות הקימו את נישואיהם על אהבה וכבוד. הדאגה של ישו לאלו שגאל היא דוגמה לבעלים לאהוב את נשותיהם בהקרבה. אז כדאי לנו לבנות את הנישואים שלנו על אותם ערכים
הזמנה לחתונה לכם ולי
כמו בכל סיפורי אהבה טובים, התנ"ך מסתיים בחתונה. המחיר ששילם בועז כדי לפדות את רות סלל את הדרך לחתונתם. כמו כן, המחיר ששילם ישו סלל את הדרך לחתונה שלנו. החתונה ההיא אינה פיגורטיבית אלא אמיתית, ואלה שמקבלים את הזמנתו לחתונה נקראים 'כלתו', כמו שכתוב
7 הבה נשמח, נגיל וניתן לו כבוד, כי הגיע מועד חתונת השה, וכלתו התכוננה לקראתו
התגלות פרק 19, פסוק 7
מי שמקבל את הצעתו של ישו של גאולה להפוך ל'כלה' שלו. החתונה השמימית הזו מוצעת לכולנו. הברית החדשה מסתיימת בהזמנה זו לכם ולי לבוא לחתונתו
17 "בוא!" קוראים הרוח והכלה. וכל השומע את קריאתם יאמר: "בוא!"
בואו, כל הצמאים, שתו את מים-החיים – מתנת חינם לכל מי שרוצה
התגלות פרק 22, פסוק 17
מערכת היחסים בין רות ובועז היא דוגמה של אהבה שעדיין מורגשת היום. זוהי תמונה של הרומנטיקה השמימית של אלוקים שאוהב אותנו. הוא יתחתן בתור כלתו לכל מי שמקבל את הצעת הנישואין שלו. כמו בכל הצעת נישואין צריך לשקול את ההצעה הזו ולראות אם אתה צריך לקבל את זה. תתחילחו כאן עם ה'תוכנית' שהונחה מראשית ההיסטוריה האנושית ותעקבו אחרי ההתפתחות. שימו לב איך כל זה צפוי זמן רב מראש כדי להוכיח שזו באמת הצעת אלוקים