Skip to content

השורשים היהודיים של חג המולד (כריסמס)

חג המולד נחשב כפסטיבל הגלובלי המוביל בעולם הנחגג על ידי מדינות שונות ברחבי העולם, למעט האנשים "שהביאו" את המסורת הזו- היהודים. מדינות חוגגות את חג המולד בדרכים שונות ברחבי העולם, אך מוזיקה ושירים תמיד מהווים את לב החגיגה, והיהודים היו בין אלה שהשתתפו ותרמו בשפע למוזיקת חד המולד. מהמלחינים היהודים "חג המולד הלבן" (A White Christmas) של אירווינג ברלין (ישראל ביילין‎), "ערמונים צלויים על אש פתוחה" (Chestnuts roasting on an open fire) של מל טורמה, או "אני אהיה בבית לחג המולד" (I’ll be home for Christmas) של וולטר קנט. הגאונות המוזיקלית היהודית תרמה לחגיגות חג המולד ברחבי העולם.

סיפור הלידה היהודי – הרבה יותר טוב מסנטה

מעבר למוזיקה, האוכל, הקישוטים והחגיגות, חג המולד חוגג לידתו של ילד – ילד יהודי. למעשה, כמעט כל הדמויות שמרכיבות את הדרמה של לידת הילד הזה הן יהודיות. אחד משני הכותבים שרשמו את הסיפור הזה, היה גם הוא יהודי ואפילו לוי.

סיפור הלידה של ישו עשיר בתמונות

התככים, המתח והחגיגה סביב הולדת התינוק היהודי הזה שנרשם על ידי לוי היהודי, עושים את התוספות המאוחרות יותר לחג מולד כמו סנטה קלאוס, הקוטב הצפוני, והאלפים בבית המלאכה של סנטה, לחיוורים בהשוואה לסיפור הולדת התינוק.

לוי, המכונה גם מתיו, רצה שאנחנו נדע בוודאות שהתינוק עליו הוא כתב היה יהודי, לכן הוא פתח את סיפורו עם המשפט הזה, המשפט הראשון בברית החדשה.

לפניכם ספר קורות חייו של ישוע המשיח, אשר מוצאו מיוחס לדוד המלך ולאברהם אבינו.

הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק 1, פסוק 1
אברהם, דוד, וישו בציר הזמן ההיסטורי

לא רק בן אברהם כמו כל היהודים, אלא גם הצאצא של דוד המלך האגדי! איזה נושא אחר היה יכול לעורר ציפייה גדולה יותר? בטוח שלא סנטה.

הספירה מחדש בלידתו של ישו

מה היו הנסיבות סביב לידתו של ישו? מתי אומר לנו בפירוט בולט.

18 זהו סיפור הולדתו של ישוע המשיח: אמו מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם עוד כשהייתה בתולה הרתה מרוח הקודש. 19 יוסף ארוסה, שהיה איש ישר וערכי, החליט משום כך לבטל את האירוסין, אולם בחר לעשות זאת בסתר, כי לא רצה לבייש את מרים בציבור.

20 לאחר שהחליט יוסף לגרש את מרים נגלה אליו בחלום מלאך ה' ואמר: "יוסף בן-דוד, אל תהסס להתחתן עם מרים, כי התינוק שבבטנה נוצר מרוח הקודש! 21 מרים תלד בן, ועליך לקרוא לו 'ישוע' (כלומר, מושיע), כי הוא יושיע את בני-עמו מחטאיהם.

22 לידתו של ישוע קיימה את מה שאמר אלוהים באמצאות נביאיו[a]23 "הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל".

24 כשיוסף התעורר, הוא עשה מה שציווה עליו המלאך והתחתן עם מרים. 25 אולם מרים נשארה בתולה עד שנולד בנה, ויוסף קרא לו "ישוע".

הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק 1, פסוקים 18-25

פרטי לוקס על לידתו של ישו

רועים צנועים באים לראות את המלך

לוקס, כותב נוסף של הברית החדשה מפרט על אירועי לידתו של ישו עם הסיפור הבא:

באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה. לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו.

גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון. בהיותם בבית-לחם מרים החלה בצירי לידה, וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד.

רועי הצאן

בקרבת מקום היו רועי-צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה. לפתע נגלה אליהם מלאך ה', והשדה נמלא זוהר כבוד ה'. הרועים נבהלו מאוד, 10 אולם המלאך הרגיע אותם ואמר: "אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! 11 בבית-לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! 12 כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס."

13 לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

14 "כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על-פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!"

15 כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: "הבא נמהר לבית-לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים."

16 הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. 17 מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. 18 כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, 19 ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות. 20 לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את ה' על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

הברית החדשה, הבשורה על פי לוקס, פרק 2, פסוקים 1-20

ביקורם של החכמים לבית לחם

בדרך כלל נכלל בסיפור המולד ביקורם של החכמים, שמתי כותב:

ישוע נולד בעיר בית-לחם שבאזור יהודה, בימי המלך הורדוס. זמן קצר לאחר לידתו, הופיעו בירושלים מספר חוזי-כוכבים שבאו מארץ רחוקה במזרח, ושאלו: "היכן התינוק שנועד להיות מלך היהודים? ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו."

הורדוס נבהל מאוד משאלתם, וכמוהו נבהלו כל אנשי ירושלים. הוא כינס את מנהיגי היהודים ושאל אותם: "האם אמרו לנו הנביאים היכן ייוולד המשיח?" ענו לו: "כן, בבית לחם. הרי מיכה הנביא אמר[a]:

'ואתה, בית-לחם בארץ יהודה, אינך צעיר באלפי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את-עמי ישראל.'"

הערמומיות של הורדוס סוכלה

הורדוס הזמין את חוזי-הכוכבים לפגישה סודית, ושאל אותם מתי בדיוק ראו לראשונה את הכוכב. לאחר מכן אמר להם: "לכו לבית-לחם וחפשו את הילד. כשתמצאו אותו, שובו אלי והודיעו לי זאת, כדי שאוכל גם אני ללכת להשתחוות לו."

לאחר הפגישה עם המלך יצאו חוזי-הכוכבים לדרך, ולפתע הכוכב שראו במזרח הופיע לנגד עיניהם. הם הלכו בעקבות הכוכב עד שנעמד בדיוק מעל המקום שבו היה התינוק. 10 הם שמחו מאוד. 11 כשנכנסו חוזי-הכוכבים אל הבית שבו היה התינוק ומרים אמו, נפלו לפניו, השתחוו לו, ולאחר מכן פתחו את חבילותיהם ונתנו לו מתנות: זהב, לבונה ומור. 12 בינתיים הזהיר אותם אלוהים בחלום שלא לחזור אל הורדוס, ומשום כך שבו חוזי-הכוכבים לארצם בדרך אחרת.

הברית החדשהף הבשורה על פי מתי, פרק 2, פסוקים 1-12
המאגי באים לראות את המלך מרחוק

הורדוס בעלילת חג המולד

ההורדוס ההוא שמבולבל לגבי לידתו של ישו הוא הורדוס הגדול. הוא משאיר את חותמו בישראל עד היום, גלוי בהריסות בהר הבית, במצדה ובקיסריה. חג המולד מספר סיפור על שליט עריצי שנחוש לחסל את הפגיעים. זה מקביל לזה שכל כך הרבה יהודים ברחבי העולם כיום ודרך ההיסטוריה חוו באופן דומה.

מחלוקות המשיח גובנות את חג המולד

אך זה לא הסכנות בסיפור חג המולד שמעוררות את התהודה היהודית, אלא גם המחלוקות. אחרי הכל, הנושאים שבהם השתמש מתי בסיפור חג המולד היו יהודים בהחלט. מתי חוזר אל הנביאים ישעיהו וירמיהו בכדי לתת משמעות לאירועים שהוא מתעד. הוא משתמש בתואר היהודי 'משיח' לתיאור לידתו של התינוק ישו.

זה מביא אותנו לשורש הבעיה. אפילו שחג המולד הוא בעל שורשים יהודיים, רוב היהודים מרחיקים את עצמם מחג המולד מכיוון שזה מעלה שוב את שאלת המשיח של ישו, שרובם עונים 'לא'. כלומר, היהודים החליטו שישו הוא לא המשיח-סוף סיפור. הגויים הגיעו למסקנה הפוכה מהיהודים אך היהודים דחו את הרעיון של ישו כמשיח. כך היהודים נאלצו גם להשליך את חג המולד. כמו שהגרינץ' גנב את חג המולד, כך כוח ההגיון הזה גנב את חג המולד מרבים.

אך מה אם…?

אבל אולי אפשר להפוך את סדר החקירה, בואו נשאיר את את המשיח ישו בצד כדי פשוט לחקור את השאלות העולות מסיפור חג המולד. האם המסורת היהודית אומרת משהו על נושאי חג המולד של לידת הבתולה ועל שושלת דוד? למעשה, כתבים יהודיים מקובלים מביאים תובנה חשובה לשאלות אלו בנושא סיפור חג המולד. כמו שהרועים (היהודים) החליטו לבדוק בשביל עצמם כאשר שמעו את המסר הלא יאומן על לידת התינוק בבית לחם, כך גם אנחנו יכולים לבחון בשביל עצמנו את נקודת המבט היהודית על שאלות יהודיות אלה. אלי מתוך ההבנה הזו אנחנו יכולים לברך אחד את השני ב"חג שמח" (Merry Christmas).

אנחנו לומדים על המקורות האלה, מה הם אומרים, ומה משמעותם כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *