תובנה לגבי הנפש שלך

המילה פסיכולוגיה מגיעה משתי מילים יווניות. המילה לוגיה פירושה תורה או לימוד של משהו, והמילה פסיכה פירושה נפש או חיים. זאת אומרת שהמילה פסיכולוגיה היא לימוד הנפש, המוח, הרגשות, ההתנהגות והאינטלקט שלנו. פסיכולוגיה כמחקר אקדמי החלה במאה התשע-עשרה

אחד מחלוצי הפסיכולוגיה הידועים ביותר היה זיגמונד פרויד (זיגסמונד שלמה פרויד 1856 – 1939), מייסד ענף הפסיכולוגיה המכונה פסיכואנליזה. למרות שהתחנך כרופא, פרויד הסתקרן בשימוש בהיפנוזה כאמצעי לחקור ולטפל בהפרעות. לאחר שהתפטר מתפקידו כרופא, הקדיש את שארית חייו לעיסוק בהבנה וטיפול בהפרעות אישיות 

המורשת היהודית של פרויד והקשר החזק שלו לזהות את היהדות החילונית השפיעו מאוד על התפתחות התיאוריות שלו ויצירתו, כפי שציינו ביוגרפים. למעשה, כל חבריו לעבודה ועמיתיו הראשונים בפסיכואנליזה היו יהודים. אפילו המטופלת הראשונה שלו, תחת השם הבדוי אנה או, שהטיפול בה הזניק את פרויד ואת הפסיכואנליזה לבולטות ברחבי העולם, שמרה על זהות יהודית חזקה. לכן זה לא מוגזם אם נגיד ונקבע שהתובנה והזוהר של היהודים פתחו בפני כל האנשונות תיאוריות שבאמצעותן נוכל להבין את עצמנו ואת נפשנו טוב יותר

פרויד וישו כיהודים בעלי השפעה

אבל פרויד ועמיתיו לא היו היחידים שתרמו להבנת הנפש שלנו. 1900 שניפ לפני פרויד, תורתו של ישו מנצרת על הנשמה שלכם ושלי ראויה להתחשבות

בדקנו את חייו ותורותיו של ישו מתוך יהדותו, והצענו שישו מגלם את המטרה הסופית המיועדת של העם היהודי. התובנות שלו, ההתקדמות שלו, והניסיון שלו מקבילות במידה מסוימת לאלו של העם היהודי. עכשיו אנחנו מתסכלים על מה שלימד ישו על הנפש והנשמה שלנו

פרויד נשאר דמות קיצונית בגלל התיאוריות הרדיקליות שלו על נפש האדם. לדוגמה, הוא הקים והפיץ את תסביך האדיפוס, שלפי טענתו יש שלב בחיים של בן שבשלב הסה הילד שונא את אביו ורוצה לקיים יחסי מין עם אמו. פרויד הניח את קיומה של הליבידו, האנרגיה המינית שבה מושקעים תהליכים ומבנים נפשיים ואשר מייצרים התקשרויות אירוטיות. לפי פרויד, לא צריך להדחיק את החשק המיני אלא לאפשר את תאבונו

ישו והנפש שלנו

גם ישו נשאר היום דמות קיצונית בעיקר בגלל תורתו על נפש האדם. להלן שני שיחות של ישו לגבי הנפש שעד היום יוצרים דיון רב

 ישוע פנה לתלמידיו ואמר: "מי שרוצה ללכת אחרי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. כי מי שמנסה להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – ימצא אותם.  שהרי מה התועלת לאדם המרוויח את העולם כולו, אולם מפסיד חיי-נצח? האם יש משהו שאפשר להשוות לחיי נצח?

הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק 16, פסוקים 24-26

פרדוקס הנשמה של ישו

ישו משתמש בפרדוקס כדי ללמד על הנשמה והנפש. הפרדוקס הזה נובע מאמת מובנת מאליה; אנחנו לא יכולים לשמור או להחזיק בנפשנו לצמיתות. לא משנה מה נעשה בחיים, במוות נשמותינו אבודות. זה נכון לא משנה רמת ההשכלה שלנו, העושר שלנו, היכן אנחנו חיים, או הכוח והיוקרה שאנו צוברים במהלך חיינו. אנחנו לא יכולים לשמור על הנשמה שלנו. באופן בלתי נמנע זה אבוד

בהתבסס על זה, אנשים משערים שעלינו לחיות עם זה ולשמור את זה בראש ולהגדיל את חווית הנשמה במהלך קיומה החולף על ידי הגנה ושמירה על הנשמה ככל האפשר. זו השקפה שפרויד דגל בה

אבל ישו מזהיר אותנו שזה יגרום לנו לאבד את הנשמה שלנו לצמיתות. לאחר מכן, ישו מתעמת איתנו ביצירת פרדוקס של הנשמה בכך שהוא מתעקש שנמסור לו את נשמתנו, ורק אז נוכל לשמור או לשמר אותה. במובן אמיתי, הוא מבקש מאיתנו לסמוך עליו עד כדי כך שאנחנו מוותרים על משהו (הנשמה שלנו) שאנחנו לא יכולים לשמור או להחזיר לצמיתות. שימו לב שהוא לא מציע לנו למסור את נשמתנו לבית כנסת, לדת או למנהיג דתי חשוב, אלא לתת לו

פרדוקס הנשמה השני של ישו

רובנו מהססים להאמין בישו ולסמוך עליו עד כדי כך שנמסור לו את הנשמה שלנו. במקום זאת אנו חיים את החיים בשמירה והגנה על הנשמה שלנו. אולם בכך, במקום ליצור שלווה ומנוחה בחיינו אנו מוצאים את ההיפך. אנחנו נעשים עייפים וכבדים. ישו השתמש במציאות זו כדי ללמד את פרדוקס הנשמה השני

"אתם, העייפים והנושאים עול כבד: בואו אלי ואתן לכם מנוחה. שאו את העול שלי ולימדו ממני, כי אני עניו וצנוע, ואצלי תמצאו מנוחה לנפשותיכם. כי עולי נעים ומשאי קל."

הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק 11, פסוקים 28-30

לאורך ההיסטוריה אנשים נטלו שוורים, חמורים וסוסים כדי לבצע את המשימות הכבדות ביותר שהעייפו את המין האנושי מאז תחילת החקלאות – חריש אדמה. המילה 'נטל' היא מטאפורה לעבודה קשה שמעייפת אדם לחלוטין. אולם ישו, בפרדוקס שלו, מתעקש שהנטל שהוא יניח עלינו ירגיע את נפשנו. חיינו יחוו שלווה כאשר ניקח את הנטל שלו עלינו

תתרגל את מה שאתה מטיף

בעוד שהעולם המערבי מיישם את משנתו של פרויד, במיוחד בחיפוש אחר הגשמה עצמית, ושחרור בעיסוקים מיניים, זה אירוני שפרויד מעולם לא יישם את רעיונותיו על משפחתו. הוא כתב ולימד חידוש חברתי רדיקלי במיוחד בין המינים. אבל הוא ניהל את ביתו בצורה קשוחה ושמרנית. אשתו הכינה את ארוחות הערב שלו בכפוף לפי לוח הזמנים הנוקשה שלו, ואפילו מרחה את משחת השיניים שלו על מברשת השיניים שלו. הוא מעולם לא דן בתיאוריות המיניות שלו עם אשתו, והוא שלח את בניו לרופא המשפחה שלהם כדי ללמוד על מין. פרויד שלט בחוזקה באחיותיו ובבנותיו, ולא איפשר להן לצאת לעבוד. הוא החזיק אותם בבית ועיסק אותן בתפירה, ציור ונגינה בפסנתר

ישו, לעומת זאת, קודם כל יישם את תורתו הנפשית על החיים שלו. כשתלמידיו התווכחו בגלל תחרות קנאה ביניהם, ישו התערב ואמר

 לכן קיבץ ישוע את תלמידיו ואמר: "בין אנשים עובדי אלילים המלכים הם רודנים, וכל פקיד זוטר רודה באלה הנתונים תחתיו. אולם ביניכם אין הדבר כך. מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת,  ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד.  עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן-האדם, באתי לא כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בער רבים."

הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק 20, פסוקים 25-28

ישו נשא את הנטל שלו בכך שחי את חייו כדי לשרת, במקום שישרתו אותו. הוא עשה זאת במידה כזו שנתן את נפשו ככופר או תשלום בשביל רבים

הנטל הקל באמת?

האם הנטל של ישו הוא באמת קל ומקור למנוחה, רבים מתווכחים על כך. אבל נראה שהדרך הפרוידיאנית של קידום חייו של האדם אכן מביאה לנטלים גדולים. תחשבו כמה רחוק הגענו לאחר כמאה שנה של יישום רעיונותיו. מה שולט בכותרות ובעדכוני המדיה החברתית היום? #מיניות, אפשטיין, האשמות בלתי פוסקות על אלימות מינית, והתמכרויות לפורנוגרפיה. כשאנחנו חושבים שהתקדמנו, פשוט תסתכלו לאן הגענו ואיפה אנחנו נמצאים 

פרויד וישו: אישורים המגבים את התובנות שלהם

התובנות של פרויד והאמינות ברעיונותיו נשענו על התפיסה שהם מדעיים. אבל עד כמה הם היו מדעיים? רעיונותיו לא קודמו על בסיס השיטה המדעית של תצפית וניסוי. פרויד פשוט סיפר סיפורים כתיאורי מקרה. הוא סיפר סיפורים כסופרים בדיוניים אחרים בתקופתו, אבל הכניס לכתביו שכנוע של אמת, והאמנו לו. כפי שפרויד עצמו אמר

זה עדיין נראה לי מוזר שתיאורי המקרים שאני כותב יקראו כמו סיפורים קצרים, וכי, כפי שניתן לומר, היעדר החותמת הרצינית של המדע

כפי שצוטט בפול ג'ונסטון, היסטוריה של היהודים. 1986, עמ' 416

ישו הסמיך את תורתו על הנפש לא רק על ידי יישום התורה, אלא גם על ידי הפגנת הסמכות על הנפש שלו

"אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה.  איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת."

הברית החדשה, הבושרה על מי יוחנן, פרק 10, פסוקים 17-18

הוא ביסס את תורתו שלו לגבי התובנה שלו על הנשמה לא על דף שנכתב, או על מוניטין (כבוד) שצבר, אלא על תחייתו

במאמר הבא נעמיק למה הוא מתכוון כאשר הוא אומר "אבי", ואנחנו עושים זאת על ידי הרהור על המציאות "בינה מלאכותית" שנותנת רמזים על המציאות הפיזית שלנו. אנו מתחילים בהרהור על אבני הבניין הבסיסיות שעליהן נבנתה הציוויליזציה שלנו – האלפבית, האותיות בפועל וכן חברת האם של גוגל אלפבית