עברנו על דיוקנאות של ישו המוצגים בברית החדשה על ידי התבוננות דרך העדשה היהודית שלו. בכך אנו רואים שני נושאים מכריעים
הדבר הראשון הוא שהיהודים תרמו המון לאנושות בתחומים שונים, עם זאת, הסיפור שלהם מהול בסבל וצער עצום
הדבר השני הוא שישו השתתף, אפילו עמד בראש המכלול הזה של החוויה היהודית הזו. אנו רואים זאת בדפוסים המקבילים הרבים. אנו סוקרים ומסתכלים על עוד כמה, כולל תחיית העברית המודרנית והמועדים שנקבעו בתורה
התרומות שיהודים עשו למען הקידום של האנושות
שקול את הדברים הבאים לאור העובדה שכלל האוכלוסייה היהודית היא 15.2 מיליון, 0.19% מכלל 8 מיליארד האוכלוסייה ברחבי העולם
- משנת 1901 ועד שנת 2021 יהודים היוו 22% מכלל מקבלי הפרטים ברחבי העולם עבור כל פרסי נובל (פרסי הכימיה, הספרות, הפיזיקה, הכלכלה, הרפואה והשלום בסדרת פרסי הנובל)
- יהודים זכו ב-38% מהמדליה הלאומית למדעים של ארה"ב
- פרס קיוטו הנכסף של יפן (על הישגי אמנויות ועל הישגים מדעיים) הוענק ליהודים ב-24% מהמקרים
- הגראנד מדייל של האקדמיה הצרפתית למדעים הוענק ליהודים ב-48% מהמקרים
- מבין חברי המועצה של החברה המלכותית – 26% מהם יהודים משנת 1901
סקרנו יהודים שהשפיעו באופן משמעותי על החברה המודרנית
- קרל מרקס
- אלברט איינשטיין
- זיגמונד פרויד
- מארק צוקרברג מהפיסבוק
- סרגיי ברין ולארי פייג של גוגל
- הרוטשילדים וג'ורג' סורוס
- סטן לי מהמארוול קומיקס
- נשיא אוקראינה זלנסקי
- ביל מאהר, סת' רוגן, סשה ברון כהן
- אייזק אסימוב, ויליאם שאטנר, לאונרד נימוי
למדנו כיצד הובילו היהודים בפיתוח הראשוני של האלפבית הראשון. חדשנות בחזיתות רבות ממשיכה לעלות על גדותיהן. הם בירכו את העולם בהיותם אור לאומות
צער היהודים
אבל זה לא כאילו היה ליהודים קל בחיים בעקבות ההצלחה. הסיפורים של אנה פרנק, בר כוכבא, המכבים, ריצ'רד וורמברנד, נתן שרנסקי, והגירושים החוזרים של היהודים בכל רחבי אירופה שהגיעו לשיא השואה להמחיש זאת. המין האנושי סובל מבעיות רבות של גזענות לאורך ההיסטוריה. עם זאת, היהודים הם העם היחידי שעבורם יצרו מונח לשנאה בלתי מדוכאת ולרדיפה נגדם (אנטישמיות). יחד עם נטייתם לחדשנות, נראה שעיקרון יריב עומד מולם ללא הרף
למעשה, ההצלחה היהודית לעתים קרובות מעוררת פחדים של אצל האחרים שיהודים שולטים בחברה, נראה שהפחדים הללו, למרות שהם לא מבוססים, מתפשטים במגזרים חברתיים רבים. פעמים רבות הם היו הגורם להתפרצויות אנטישמיות
במקרים אחרים, ההצלחה של יהודים מסוימים עוררה שאלות שהובילו לתגובות נגד כלפי היהודים בכללותם. האוליגרכים הרוסים הקשורים לנשיא רוסיה פוטין משמשים דוגמה. מתוך 210 האוליגרכים הרוסים ששווים יותר ממיליארד דולר, 20 מהם, או 10%, הם יהודים. זה הרבה מעל האוכלוסייה היהודית ברוסיה לנפש, 0.16% מהאוכלוסייה הרוסית. הבולטים בין האוליגרכים הרוסים-יהודים הללו הם רומן אברמוביץ', פטר אוון, בוריס ברזובסקי, מיכאיל פרידמן, ולדימיר גוסינסקי, מיכאיל חודורקובסקי ואלכסנדר סמולנסקי. שישה מתוך שבעת האוליגרכים הרוסים המובילים הם יהודים. זה התחיל ליצור את הרושם שכל האוליגרכים הם יהודים. גם כאן, הכישרון היהודי השפיע בצורה לא פרופורציונלית, אז עם הבדיקה של האוליגרכים יש החוששים מתגובות אנטישמיות קרובות
הכוח מעצב את הגורל היהודי
אז איך להסביר את היכולת היהודית כמו גם את תולדות הצער שלהם? חקרנו רוח יריבות שמתמודדת נגדם. התנ"ך מציג את המצב היהודי השלם כמורכב אף יותר מזה
בקריאת אברהם לפני 4000 שנים, הקורא לו הכריז
ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה
בראשית, פרק י"ב, פסוקים ב-ג
ואז חמש מאות שנים מאוחר יותר (1500 לפני הספירה), אותה הנוכחות, באמצעות משה, ביטאה ברכות וקללות. משה חזה שאלו יעצבו את ההיסטוריה העולמית בעתיד, וכך היה
מאוחר יותר (750 לפנה"ס), ישעיהו, גם באותה הנוכחות, חזה שוב ושוב את הדבר הבא
ו אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם–לְאוֹר גּוֹיִם
ישעיהו, פרק מ"ב, פסוק ו
ג וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ
ישעיהו, פרק ס, פסוק ג
ההצהרות הללו תואמות את מה שאנו רואים מתועד בהיסטוריה, וגם מה שקורה בעולם כיום. ההיסטוריה לא הייתה צריכה ללכת בדרך של הגזירות האלו לאחר שישעיהו כתב אותן לפני אלפי שנים
אבל זה קרה
וזה עדיין קורה
אנחנו צריכים לשים לב
זה מראה על כוונה, מטרה וכוח חד-דעת מאחורי ההצהרות הללו המדגימות את עצמן דרך ההיסטוריה. הכוונה והמטרה באים רק מאנשים. מכיוון שהכוונה והתכלית הזו משתרעת על פני אלפי שנים, היא לא יכולה לבוא רק ממטרות אנושיות. אלוקים מראה את ידו באמצעות ההבטחות אלו
ישו מוביל את החוויה היהודית
ראינו גם שישו השתתף עם חבריו היהודים במכלול ניסיונם. הוא עשה זאת גם במרומיו וגם במעמקיו. לא רק שלקריירה של ישו יש קווי דמיון לזו של כמה יהודים ידועים. אבל חוויותיו תואמות את חוויות העם היהודי. הוא מאפיין את ישראל הלאומית
התחייה העברית היהודית …
למשל, יהודים עברו מוות לאומי כשהרומאים גירשו אותם מארץ התנ"ך. הם נשארו גלויים במשך 1900 שנה. באותה תקופה מתה שפתם הלאומית, עברית. במשך מאות שנים יהודים חדלו לדבר עברית בשיחה יומיומית. בלי שפת האם שלהם האנשים לא יכלו לחיות. אבל השפה העברית התחדשה לאחרונה
תחיית העברית החלה כאשר יליד רוסיה אליעזר בן-יהודה, בחר לדבר עברית עם יהודים בפריז ב-13 באוקטובר 1881. בכך תועדה הפעם הראשונה מזה מאות שנים שבה דוברה השפה העברית בשיחה יומיומית. זמן קצר לאחר מכן, שעבר לירושלים, ניסה בן יהודה לשכנע משפחות יהודיות אחרות לדבר בעברית. הוא פיתח מילונים, כתב מחזות לילדים בעברית, ואפילו הוציא עיתון עברי
מאמציו זכו להצלחה מוגבלת שכן לאחר עשר שנים רק ארבע משפחות דיברו עברית בשיחה. מכשולים עלו. הורים נרתעו מלחנך את ילדיהם בעברית, שפה לא מעשית מאחר שאיש לא דיבר אותה. ספרי בית ספר עבריים לא היו קיימים. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 החלה העברית לתפוס תאוצה. היום מעל 9 מיליון אנשים מדברים את השפה. כפי שאומרת ויקיפדיה על תחיית העברית
תהליך החזרה של הלשון העברית לשימוש רגיל הוא ייחודי; אין דוגמאות אחרות של שפה טבעית בלי דוברי השפה כשפת האם שלהם שהפף לאחר מכן למיליונים שדוברים את השפה הזו כשפת האם שלהם
…תחייתו של ישו
ישו מת ואז קם מהמתים, אירוע מיוחד במינו. באותו אופן, ישראל מתה ואחר כך שבה לחיים כאומה עם תחייתה המיוחדת במינה של השפה העברית
ישו ומועדי התורה
היהודים, כאומה, חוגגים את החגים שנקבעו בתורה לפני 3500 שנים. כעם, יהודים חוגגים את חג הפסח, יום שבת, חג הביכורים וחג השבועות. פסטיבלים אלו מגלמים ומגדירים את היהודים
ישו עבר את שלו
לפיכך, ישו מגלם, מייצג וחווה את כל חגי האביב כפי שאף יהודי אחר, כולל משה, לא עשה מעולם
הקריירה של ישו לא גילמה את שאר חגי הסתיו שקבע משה. אלו מתרחשים בספטמבר-אוקטובר: ראש השנה, יום כיפור וסוכות. עם זאת, ישו הודיע שהוא יחזור שוב, ושזמן בואו יתוכנן במדויק. בואו בפעם הראשונה תואמה בדיוק את העיתוי של כל חגי האביב. אז הגיוני שבואו בפעם השנייה תתאים בדיוק לתזמון של חגי הסתיו האלו
קם לתחייה וחוזר
גם כאן, בציפייה לבואו בפעם השנייה, אנו רואים את הקריירה של ישו, במבט לאורך כל ההיסטוריה המאפיינת את זו של ישראל הלאומית. במהלך הגלות הארוכה מארץ הקודש, חגגו יהודים את חג הפסח השנתי בגלות עם הביטוי שהפך למסורת: "בשנה הבאה בירושלים". היהודים ציפו לחזרה לארץ כעם, כעם הם חזרו במהלך חיינו. ישו, כמו כן, עזב את ארץ הקודש ונעדר למעלה מ-2000 שנים. אבל, כמו העם שלו, הוא הבטיח את שובו. הוא אמר ששובם של היהודים לארץ הקודש זה סימן לכך ששובו קרוב. אז הוא קישר בין השתיים
תפנה אל הנוכחות בעבודה
יהודים רבים חושבים על ישו בעיקר מבעד לחלון הוויטראז' של ההיסטוריה הכבדה של הנצרות נגד יהודים באירופה. לכן מי שכן מחשיב אותו לרוב עושה זאת רק כדמות יוצרת מאובקת (קצת) היסטורית שחיה לפני זמן רב. אולי הוא שריד תרבותי לאומות נוצריות, אבל אין לו רלוונטיות חזקה לחיינו כיום. לכן רבים נשארים בורים לגביו
אבל התנ"ך, מראשית ועד הסוף, שצורף אלפי שנים מאוחר יותר, מציג אותו כצאצא של האישה (ישראל). התנ"ך גם מציג אותו כמשיח, המיועד לשוב ולמלוך
מההתחלה…
טו וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב
בראשית, פרק ג, פסוק ט"ו
ולעמודים האחרונים בספר האחרון…
עתה נראה בשמים חזיון נבואי מסתורי: אישה לבושה בשמש, הירח תחת רגליה ועל ראשה כתר בעל שנים-עשר כוכבים, 2 כרעה ללדת וזעקה מכאבים וצירי לידה
התגלות, פרק 12, פסוקים 1-2
5 האישה ילדה בן זכר שנועד לשלוט ביד חזקה על כל העמים. מיד נלקח הבן אל האלוהים ואל כיסאו
התגלות, פרק 12, פסוק 5
אנו רואים, חווים וחיים היום בעיצומה של 'האישה'. מכיוון שהבן הוא שלה, קשור אליה באופן מוחשי, אז לא נהיה טיפשים להתחשב בו. אולי הכרה במורשת יהודית קרובה, אולי אפילו להגיע אליו. אם אנחנו, אפילו בהבנה חלקית, אם נהיה פתוחים לפחות לסיים את הבורות נגדו, אז אנחנו עלולים לחוות את דבריו של חברו ותלמידו, פטרוס. הוא דיבר את הדברים הבאים אל אחיו היהודים בירושלים, זמן קצר לאחר תחייתו של ישו
17 "אחים יקרים, אני יודע שכל מה שעשיתם אתם ומנהיגיכם לישוע, עשיתם מתוך בורות וחוסר ידיעה. 18 אולם כך קיים אלוהים את הנבואות האומרות שהמשיח חייב לסבול. לכן חזרו בתשובה והאמינו באלוהים, כדי שיסלח לחטאיכם, ייתן לכם ימי שגשוג ורווחה, ויחזיר לכם את המשיח המיועד – ישוע המשיח. כי המשיח צריך להישאר בשמים, עד שתגיע העת להשלים את הכול, כפי שאמרו הנביאים לפני זמן רב. משה רבנו אמר: ה' יקים לכם נביא מתוככם אשר ידמה לי; הקשיבו לדבריו בכובד ראש!
מעשי השליחים, פרק 3, פסוקים 17-21
להמשך הרהור
- איך פעולות שבוע הפסיון של ישו מתאימות לאירועי שבוע הבריאה. זה מראה כוריאוגרפיה המשתרעת על פני אלפי שנים – שאף מוח אנושי לא יכול לתזמר
- בחינה רציונלית של תחיית המתים. האם יש עדויות היסטוריות שתומכות בזה?
- מדוע מת ישו על הצלב? מה זה אומר עלי ועליכם?
- כיצד הניסיון האחרון שלנו עם הקורונה ממחיש את משמעות ההקרבה של ישו?