למה אתם מתלבשחם? לא רק כל מה מתאים ועולה לכם יל הגוף, אלא אתם רוצים בגדים אופנתיים שיצהירו מי אתם. מה גורם לכם באופן אינסטינקטיבי ללבוש בגדים, לא רק כדי להישאר חמים אלא גם כדי לבטא את עצמכם ויזואלית?
האם זה לא מוזר שאנחנו מוצאים את אותו אינסטינקט על פני כדור הארץ, לא משנה מה השפה, הגזע, ההשכלה, או הדת של האנשים? נשים אולי יותר מגברים, אבל הן גם מציגות את אותה נטייה. בשנת 2016 ייצאה תעשיית הטקסטיל העולמית 1.3 טריליון דולר.
האינסטינקט להלביש את עצמנו מרגיש כל כך נורמלי וטבעי עד שרבים לא מרבים לעצור לשאול, "למה?" זה ככה
הצגנו תיאוריות שונות לגבי שונאים רבים, לדוגמה, מאיפה הגיע כדור הארץ, מאיפה הגיעו אנשים, מדוע היבשות מתרחקות. אבל האם קראתם פעם איזשהו תאוריה על מאיפה הגיע הצורך שלנו בבגדים?
רק בני אדם – אבל לא רק בשביל החום
נתחיל עם המובן מאליו. לבעלי חיים בהחלט אין את האינסטינקט הזה. כל בעלי החיים מאוד שמחים להיות עירומים לגמרי מולנו ואחרים כל הזמן. זה נכון אפילו לבעלי חיים גבוהים יותר
הצורך שלנו להיות לבוש נובע לא רק מהצורך שלנו בחום גוף שהבגדים מספקים. אנחנו יודעים את זה כי חלק גדול מהאופנה והבגדים שלנו מגיעים ממקומות עם חום כמעט בלתי נסבל. לבוש הוא פונקציונלי, שומר עלינו ומגן עלינו. אך הסיבות הללו אינן עונות על הצרכים האינסטינקטיביים שלנו לצניעות, ביטוי מגדרי וזהות עצמית
לבוש – מהתורה
אחג מהחשבונות שמסביר מדוע אנו מתלבשים, ומבקשים לעשות זאת בטוב טעם, מגיע מהתורה. התורה מכניסה אותכם ואותי לסיפור שמתיימר להיות היסטורי. זה מציע תובנה לגבי מי אנחנו, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ומה צפוי לעתיד שלנו. הסיפור הזה חוזר לשחר האנושות אך גם מסביר תופעות יומיומיות כמו מדוע אנחנו מתלבשים. כדאי להכיר את החשבון הזה מכיוון שהוא מציע תובנות רבות לגבי עצמנו, ומנחה אותנו לחיים בשפע יותר. כאן אנו מסתכלים על החשבון המקראי דרך עדשת הלבוש
התבוננו בספר הבריאה הקדום מהתנ"ך. התחלנו עם בריאת האנושות והעולם. ואז הסתכלנו על עימות קדמון בין שני יריבים גדולים. עכשיו אנחנו מסתכלים על האירועים האלה מנקודת מבט קצת אחרת, מה שמסביר אירועים ארציים כמו קניות של בגדים אופנתיים
נברא בצלם אלוקים
חקרנו כאן שה' ברא את העולם ואז
כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם
בראשית פרק א, פסוק כ"ז
בבריאה ה' ביטא את עצמו באופן אמנותי דרך יופיה של הבריאה. תחשבו על השקיעות, הפרחים, ציפורים טרופיות ונופים. מכיוון שאלוקים הוא אמנותי, גם אתה, שנעשה 'בצלמו', תבטא את עצמך באופן אינסטינקטיבי, מבלי לדעת אפילו למה, אסתטי
ראינו שה' הוא אדם. אלוקים הוא 'הוא', לא 'זה'. לכן, זה טבעי שתרצו גם לבטא את עצמכם בצורה חזותית ובצורה אישית. ביגוד, תכשיטים, צבעים ומוצרי קוסמטיקה (איפור, קעקועים וכו') הם אפוא דרך בולטת עבורכם לבטא את עצמכם מבחינה אסתטית וגם אינדיבידואלית
זכר ונקבה
ה' גם ברא את בני האדם בצלם אלוקים כ'זכר ונקבה'. מכאן אנו גם מבינים מדוע, לפי הלבוש והאופנה שלך, או דרך התסרוקת שלך, אתה יוצר את ה'לוק' (מראה) שלך. זה אנו מזהים באופן טבעי ובקלות אם זה זכר או נקבה. זה הולך עמוק יותר מאופנה תרבותית. אם אתם תראו אופנה ובגדים מתרבות אחרת שמעולם לא ראיתם קודם לכן, בדרך כלל אתם תוכלו לזהות מהו לבוש של גברים ומהו לבוש של נשים באותה התרבות
כך שהבריאה שלכם בצלם אלוקים כזכר או נקבה מתחילה להסביר את האינסטינקטים של הלבוש שלכם. אבל חשבון הבריאה הזה ממשיך עם כמה אירועים היסטוריים הבאים שמסבירים עוד יותר את הלבוש ואותכם
מכסה את הבושה שלנו
אלוקים נתן לבני האדם הראשונים את הבחירה לציית לו או לא לציית לו בגן העדן שלהם. הם בחרו לא לציית לו וכאשר עשו זאת, חשבון הבריאה אומר לנו כי
ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת
בראשית פרק ג, פסוק ז
זה אומר לנו שמנקודה זו ואילך בני אדם איבדו את תמימותם זה לפני זה ולפני בורא. מאז, אינסטינקטיבית אנחנו חשעם בושה אם אנחנו עירומים ורוצים לכסות את עצמנו. מעבר לצורך להישאר חמים ומוגנים, אנו חשים חשופים, פגיעים ומתביישים כאשר אנו ערומים מול אחרים. הבחירה של האנושות להפר את בקשת אלוקים הוציאה את זה בנו. זה גם שחרר את עולם הסבל, הכאב, הדמעות והמוות שכולנו מכירים כל כך טוב
הרחבת רחמים: הבטחה וכמה בגדים
ה', ברחמיו עלינו, אז עשה שני דברים. ראשון, הוא השמיע הבטחה בצורת חידה שתכוון את ההיסטוריה האנושית. בחידה הזו הוא הבטיח לגואל שבא, ישו. ה' ישלח אותו לעזור לנו להביס את אויבו, וכדי לכבוש את המוות עבורנו
הדבר השני שה' עשה היה
כא וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר–וַיַּלְבִּשֵׁם
בראשית פרק ג, פסוק כ"א
ה' סיפק בגדים לכסות את ערומיהם. ה' עשה זאת כדי להתמודד עם חרפתם. מאז אותו יום, אנחנו ילדיהם של אבות האדם הללו, מתלבשים באופן אינסטינקטיבי כתוצאה מהאירועים הללו
כתנות עור – עזר חזותי
ה' הלביש אותם בצורה ספציפית כדי להמחיש לנו עיקרון. הלבוש שה' סיפק לא היה חולצת כותנה או מכנסי ג'ינס אלא 'כָּתְנוֹת עוֹר'. פירוש הדבר היה שהקב"ה הרג חיה כדי ליצור עורות שיכסו את ערומיהם. הם ניסו לכסות את עצמם בעלים, אבל אלה לא הספיקו ולכן נדרשו עורות. בספר הבריאה, עד למועד זה, אף חיה לא מתה מעולם. העולם הקדמוני הזה לא חווה מוות. אבל עתה הקריב ה' בהמה כדי לכסות את אותם ולהגן על חרפתם
זו החלה מסורת של הקרבת בעלי חיים, נהוגה על ידי צאצאיהם, העוברת בכל התרבויות. מסורת זו הוכחה בקפדנות בקרבנות הכהונה האהרונית. המתפללים הביאו את השוורים, הכבשים או העיזים שלהם לכומר ככפרה על חטאיהם. עם חורבן בית המקדש פסקו הקרבנות אלו. הציעו את ההקרבה אמיתית ולכן לא היה עוד צורך בהמחשה מהסוג הזה. במקום זאת, העיקרון נכתב בתנ"ך
23 כי לחטא יש שכר – מוות. ואילו אלוהים מעניק למאמינים בו ולמשרתים אותה מתנה: חיי נצח בישוע המשיח אדוננו
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים פרק 6, פסוק 23
זה קובע את זה שהתוצאה של החטא היא מוות, ויש לשלם על כך. אנחנו יכולים לשלם על כך בעצמנו עם המוות שלנו, או שמישהו אחר יכול לשלם על זה בשבילנו. החיות שהוקרבו המחישו את המושג הזה ללא הרף. אבל הם היו רק דוגמאות, עזרים חזותיים שהצביעו על ההקרבה האמיתית שתשחרר אותנו יום אחד מהחטא. זה התגשם בבואו של ישו אשר הקריב את עצמו מרצונו בשבילנו. הניצחון הגדול הזה מבטיח זאת
26 והאויב האחרון שיכניע יהיה המוות
אגרת פולוס הראשונה אל-הקורינתים, פרק 15, פסוק 27
סעודת החתונה שמתקרבת – חובה בגדי חתונה
ישו השווה את היום הקרוב, שבו הוא משמיד את המוות, לסעודת חתונה גדולה. הוא סיפר את המשל הבא
8 הוא פנה אל משרתיו ואמר: ' משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. 9 צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!' 10 המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים.
11 אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים.
12 'ידידי', שאל המלך, 'כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?' לאורח לא הייתה תשובה.
13 אז אמר המלך למשרתיו: 'קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים
בשורה על-פי מתי פרק 22, פסוקים 8-13
בסיפור הזה שישו סיפר, כולם מוזמנים לפסטיבל הזה. אנשים יבואו מכל עם. ובגלל שישו שילם על חטאו של כל אחד הוא נותן גם את הבגדים לחג הזה. הלבוש כאן מייצג את הכשרון שלו שמכסה מספיק את הבושה שלנו. למרות שההזמנות לחתונה מגיעות למרחקים, והמלך מחלק בגדי חתונה ללא תשלום, הוא עדיין דורש שילבשו אותם. אנחנו צריכים את התשלום שלו כדי לכסות את החטא שלנו. האיש שלא התלבש בבגדי החתונה יצא מהפסטיבל. זו הסיבה שישו אומר בהמשך
18 אני מציע לך לקנות ממני זהב טהור צרוף באש, כדי שתהיה עשיר באמת. אני גם מציע לך לקנות ממני בגדים לבנים וטהורים, כדי שלא תהיה ערום יותר ולא תתבייש, וכן תרופה לרפא את עיניך ולהשיב לך את ראייתך
התגלות פרק 3, פסוק 18
אלוקים בנה על העזרה החזותית הראשונית הזו של עורות מבעלי חיים המכסים את הגוף העירום שלנו על ידי הצגת הקורבן הקרוב, ישו בדרכים יוצאות דופן. הוא בחן את אברהם בעקידת יצחק באותו מקום מדויק ובאופן הממחיש את הקורבן הבא האמיתי. הוא גם קבע את חג הפסח שציין את היום המדויק וגם המחיש עוד יותר את קורבן הבא האמיתי. אבל, בהתחשב באיך שראינו שהבגדים עולים לראשונה מהבריאה, זה מסקרן שהבריאה גם חוקקה מראש את עבודתו של ישו