מבין הסיבות השונות המובאות לשלילת קיומו של בורא עולם כל יכול ואוהב, זה לרוב בראש הרשימה. ההיגיון נראה די פשוט. אם ה' הוא כל יכול ואוהב אז הוא יכול לשלוט בעולם וישלוט בו לטובתנו. אבל העולם כל כך מלא בסבל, כאב ומוות שאלוהים חייב או לא להתקיים, או שהוא לא כל יכול ואין לו את כל הכוח, או אולי הוא לא אוהב. תשקלו כמה מהמחשבות של אלה שטענו בנקודה זו
"כמות הסבל הכוללת בשנה בעולם הטבע היא מעבר לכל הרהור הגון. במהלך הדקה שלוקח לי לחבר את המשפט הזה, אלפי בעלי חיים נאכלים בחיים, רבים אחרים רצים על חייהם, מייבבים מפחד, אחרים נטרפים אט אט מבפנים על ידי טפילים פורחים, אלפים מכל הסוגים מתים מרעב, צמא ומחלות
"דוקינס, ריצ'רד, "פונקציית השירות של אלוהים",סיינטיפיק אמריקן, כרך.273 (נובמבר 1995), עמ' 80-85.
המציאות העגומה והבלתי נמנעת היא שכל החיים מבוססים על מוות. כל יצור טורף חייב להרוג ולטרוף יצור אחר… איך יכול אלוהים אוהב ליצור זוועות כאלה?…אין ספק שזה לא יהיה מעבר ליכולת של אלוהים ליצור עולם חיות שניתן לקיים ולהנציח ללא סבל ומוות
צ'ארלס טמפלטון,פרידה מאלוהים.1996 עמ' 197-199
עם זאת, אם נעמיק בשאלה זו, נגלה שהיא מורכבת יותר ממה שעלול להיראות בהתחלה. הסרת הבורא מתרסקת על סתירה. הבנת התשובה המקראית השלמה לשאלה זו מספקת תקווה רבת עוצמה לנוכח הסבל והמוות
בניית תפיסת העולם המקראי
הבה נשקול שאלה זו על ידי תיאור זהיר של השקפת העולם המקראי. התנ"ך מתחיל בהנחה שהקב"ה קיים ושהוא אכן כל יכול, צודק, קדוש ואוהב. במילים פשוטות, הוא תמיד. כוחו וקיומו אינם תלויים בדבר אחר. התרשים הראשון שלנו ממחיש זאת
אלוקים, מרצונו ומכוחו ברא אז את הטבע מכלום. אנו מדגים את הטבע בתרשים השני כמלבן חום מעוגל. מלבן זה כולל ומכיל את כל אנרגית המסה של היקום וכן את כל החוקים הפיזיקליים שלפיהם היקום פועל. בנוסף כל המידע הנדרש כדי ליצור ולקיים חיים כלול כאן. לפיכך, הדי אן איי המקודד לחלבונים המנצלים את החוקים הפיזיקליים של כימיה ופיזיקה, נכלל גם בטבע. התיבה הזו ענקית, אבל באופן מכריע, היא לא חלק מה'. הטבע נבדל ממנו, מיוצג על ידי תיבת הטבע כנפרד מהענן המייצג את אלוקים. אלוקים השתמש בכוחו ובידע שלו כדי ליצור את הטבע, אז אנו ממחישים זאת באמצעות החץ העובר מה' אל הטבע
האנושות נוצרה בצלם אלוקים
ואז ברא אלוקים את האדם. האדם מורכב מחומר-אנרגיה וכן מאותו מבנה מידע די אן איי ביולוגי כמו שאר הבריאה. אנו מראים זאת על ידי הצבת האדם בתוך קופסת הטבע. חץ זווית ישרה ממחיש שה' בנה את האדם מיסודות הטבע. אולם ה' ברא לאדם גם מימדים רוחניים שאינם חומריים. התנ"ך מכנה תכונה מיוחדת זו של האדם כ"נברא בצלם אלוקים" (למידע נוסף לחצו כאן). כך העניק אלוקים יכולות רוחניות, יכולות ומאפיינים לאדם החורגים מחומר-אנרגיה וחוקים פיזיים. אנו מדגים זאת באמצעות החץ השני שמגיע מה' ונכנס ישירות לאדם (עם התווית 'תמונת אלוקים')
אחות אדמה, לא אמא אדמה
גם הטבע וגם האדם נוצרו על ידי אלוקים, כאשר האדם מורכב מהותית מהטבע ושוכן בתוכו. אנו מכירים בכך על ידי שינוי הפתגם הידוע על 'אמא אדמה'. הטבע הוא לא אמא שלנו, אלא הטבע הוא אחותנו. הסיבה לכך היא שבתפיסת העולם המקראי, גם הטבע וגם האדם נוצרו על ידי אלוקים. הרעיון הזה של 'אחות אדמה' לוכד את הרעיון שהאדם והטבע נושאים קווי דמיון (כפי שעושות אחיות) אבל גם ששתיהן נובעות מאותו מקור (שוב כמו אחיות). האדם אינו בא מהטבע, אלא מורכב מיסודות הטבע
טבע: לא צודק וחסר מוסר – למה אלוקים?
כעת אנו רואים שהטבע אכזר ואינו פועל כאילו לצדק יש משמעות כלשהי. אנו מוסיפים תכונה זו לטבע בתרשים שלנו. דוקינס וטמפלטון ניסחו זאת באמנות למעלה. בעקבות הרמז שלהם, אנו משקפים בחזרה לבורא עולם ושואלים כיצד הוא יכול היה ליצור טבע כל כך לא מוסרי. המניע את הטיעון המוסרי הזה הוא היכולת המולדת שלנו לחשיבה מוסרית, שהובעה בצורה כה רהוטה על ידי ריצ'רד דוקינס
להניע את השיפוטים המוסריים שלנו הוא דקדוק מוסרי אוניברסלי…"כמו בשפה, העקרונות המרכיבים את הדקדוק המוסרי שלנו עפים מתחת לרדאר של המודעות שלנו" ריצ'רד דוקינס,אשליה האל. ע.223
תפיסת העולם החילונית – אמא אדמה
אם לא מוצאים תשובה לטעמנו, רבים פוסלים את הרעיון של בורא עולם טרנסצנדנטי שברא גם את הטבע וגם את האנושות. אז עכשיו תפיסת העולם שלנו הפכה לחילונית ונראית כך
הסרנו את אלוקים כגורם שעשה אותנו, וכך גם הסרנו את ייחודו של האדם הנושא את 'צלם אלוקים'. זוהי תפיסת העולם שדוקינס וטמפלטון מקדמים, ואשר שוררת כיום בחברה המערבית. כל מה שנותר הוא הטבע, האנרגיה ההמונית והחוקים הפיזיקליים. אז הנרטיב משתנה כדי לומר שהטבע ברא אותנו. בנרטיב הזה, תהליך אבולוציוני נטורליסטי הביא את האדם. הטבע, בהשקפה זו, הוא באמת אמא שלנו. הסיבה לכך היא שכל מה שיש בנו, היכולות, היכולות והמאפיינים שלנו חייבים לבוא מהטבע, מכיוון שאין סיבה אחרת
הדילמה המוסרית
וזה מביא אותנו לדילמה שלנו. לבני אדם עדיין יש את היכולת המוסרית הזו, שדוקינס מתאר כ'דקדוק מוסרי'. אבל איך טבע לא מוסרי (לא מוסרי כמו במוסר רע, אבל מוסרי בכך שהמוסר הוא פשוט לא חלק מההרכב) מייצר יצורים עם דקדוק מוסרי מתוחכם? אם לומר זאת אחרת, הטיעון המוסרי נגד ה' מנהיג עולם לא צודק, מניח שבאמת יש צדק ואי צדק. אבל אם נפטר מהקב"ה כי העולם הוא 'לא צודק', אז מאיפה נביא את המושג הזה של 'צדק' ו'אי צדק' מלכתחילה? הטבע עצמו אינו מראה שמץ של מימד מוסרי הכולל צדק
דמיינו יקום ללא זמן. האם מישהו יכול "לאחר" ביקום כזה? האם מישהו יכול להיות 'עבה' ביקום דו מימדי? באופן דומה, החלטנו שהטבע האמורלי (לא מוסרי) הוא הסיבה היחידה שלנו. אז אנחנו מוצאים את עצמנו ביקום לא מוסרי מתלוננים שהוא לא מוסרי! מהיכן מגיעה יכולת ההבחנה וההיגיון המוסרית?
עצם השלכת אלוקים מהמשוואה אינה פותרת את הבעיה שדוקינס וטמפלטון מנסחים לעיל בצורה כה רהוטה
ההסבר המקראי לסבל, כאב ומוות
תפיסת העולם המקראי עונה על בעיית הכאב אך עושה זאת מבלי להביא הסבר של מאיפה מגיע הדקדוק המוסרי שלנו. התנ"ך אינו מאשר רק את התאיזם שקיים אלוהים הבורא. זה גם מבטא קטסטרופה שנכנסה לטבע. האדם מרד בבוראו, אומר התנ"ך, וזו הסיבה שיש סבל, כאב ומוות. תסקרו את החשבון כאן עם ההשלכות המפורטות גם כאן
מדוע אלוקים התיר כניסה של כאב, סבל ומוות כתוצאה ממרד האדם? קחו בחשבון את עיקר הפיתוי ובכך את מרד האדם
ה כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע
בראשית פרק ג פסוק ה
אבות האדם הראשונים התפתו "להיות כאלוהים, לדעת טוב ורע". פירוש המילה 'יֹדְעֵי' היא לא במובן של ללמוד עובדות או אמיתות כמו שאנחנו אולי מכירים את ערי הבירה בעולם או מכירים את לוחות הכפל. ה' יודע , לא במובן של למידה, אלא במובן של החלטה. כשהחלטנו 'לדעת' כמו אלוקים לקחנו את המעטפת להחליט מה טוב ומה רע. לאחר מכן נוכל לקבוע את הכללים לפי בחירתנו
מאז אותו יום גורלי האנושות נושאת את האינסטינקט ואת הרצון הטבעי הזה להיות האל של עצמו, ומחליטה בעצמה מה יהיה טוב ומה יהיה רע. עד לאותו שלב עשה הבורא-אלוקים את הטבע כאחותנו הידידותית והמשרתת היטב. אבל מנקודה זו והלאה הטבע ישתנה. ה' גזר קללה:
יז וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ–אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב
בראשית פרק ג, פסוקים י"ז-י"ט
תפקיד הקללה
בקללה, אלוקים, כביכול, הפך את הטבע מאחותנו לאחותנו החורגת. בסיפורים הרומנטיים אחיות חורגות שולטות ומפילות את הגיבורה. באופן דומה, אחותנו החורגת, הטבע, מתייחסת אלינו כעת בחומרה, שולטת בנו בסבל ובמוות. בטיפשותנו חשבנו שאנחנו יכולים להיות אלוקים. הטבע, כאחותנו החורגת האכזרית, מחזיר אותנו כל הזמן למציאות. זה כל הזמן מזכיר לנו שלמרות שאנחנו יכולים לדמיין אחרת, אנחנו לא אלים
משל ישו על הבן האבוד ממחיש זאת. הבן הטפשי רצה לעזוב את אביו, אבל הוא גילה שהחיים שהוא רודף אחריהם היו קשים, קשים וכואבים. בגלל זה, אמר ישו: הבן 'התעשת..'. במשל זה אנחנו הבן הטפשי והטבע מייצג את הקשיים והרעב שפקדו אותו. הטבע כאחותנו החורגת מאפשר לנו להתנער מדמיונותינו המטופשים ולהתעשת
פריצות הדרך הטכנולוגיות של האנושות במהלך 200 השנים האחרונות היו בעיקר להקל על ידה הכבדה של אחותו החורגת. למדנו לרתום אנרגיה ולכן העמל שלנו הרבה פחות כואב מאשר בעבר. רפואה וטכנולוגיה תרמו רבות להפחתת האחיזה הקשה של הטבע בנו. למרות שאנו מברכים על כך, תוצר לוואי של ההתקדמות שלנו היה שהתחלנו לתבוע מחדש את אשליות האל שלנו. אנחנו שוללנו לדמיין בדרך כלשהי שאנחנו אלים אוטונומיים
תשקךו כמה הצהרות של הוגים בולטים, מדענים ומשפיעים חברתיים שיושבים בראש ההתקדמות האחרונה של האדם. שאלו את עצמכם אם אלה אינם נראים מעט מתסביך אלוהים
סוף סוף האדם יודע שהוא לבד באדירותו חסרת התחושה של היקום, שממנו הוא יצא רק במקרה. גורלו לא נכתב בשום מקום, וגם לא חובתו. הממלכה שלמעלה או החושך למטה: זו הבחירה שלו (של האדם). ז'אק מונו
בתבנית החשיבה האבולוציונית אין עוד צורך או מקום לעל טבעי. כדור הארץ לא נוצר, הוא התפתח. כך גם כל בעלי החיים והצמחים המאכלסים אותו, כולל האני האנושי שלנו, הנפש והנשמה כמו גם המוח והגוף. כך גם הדת…. האדם האבולוציוני לא יכול עוד למצוא מקלט מבדידותו בזרועותיה של דמות אב אלוהית שהוא בעצמו יצר…
Sir Julian Huxley. 1959. Remarks at the Darwin Centennial, University of Chicago. Grandson of Thomas Huxley, Sir Julian was also the first director general of UNESCO
היו לי מניעים שלא רציתי שלעולם תהיה משמעות; לפיכך הניח שאין לו, והצליח ללא כל קושי למצוא סיבות מספקות להנחה זו. הפילוסוף שאינו מוצא משמעות בעולם אינו עוסק אך ורק בבעיה במטאפיזיקה טהורה, הוא גם דואג להוכיח שאין שום סיבה מוצדקת מדוע הוא באופן אישי לא יעשה כפי שהוא רוצה לעשות, או מדוע חבריו לא יעשו זאת. לתפוס את הכוח הפוליטי ולמשול בדרך שהם מוצאים את עצמם הכי מועילים. עבור עצמי, הפילוסופיה של חוסר המשמעות הייתה בעצם מכשיר לשחרור, מיני ופוליטי
Huxley, Aldous., Ends and Means, pp. 270 ff.
אנחנו כבר לא מרגישים את עצמנו כאורחים בבית של מישהו אחר ולכן מחויבים לגרום להתנהגות שלנו להתאים למערכת של כללים קוסמיים קיימים. זו היצירה שלנו עכשיו. אנחנו קובעים את הכללים. אנו קובעים את הפרמטרים של המציאות. אנחנו יוצרים את העולם, ומכיוון שאנחנו עושים זאת, אנחנו כבר לא מרגישים מחויבים לכוחות חיצוניים. אנחנו כבר לא צריכים להצדיק את ההתנהגות שלנו, כי אנחנו עכשיו האדריכלים של היקום. אנחנו אחראים לשום דבר מחוץ לעצמנו, כי אנחנו הממלכה, הכוח והתהילה לנצחנצחים
Jeremy Rifkin, Algeny A New Word—A New World, p. 244 (Viking Press, New York), 1983. Rifkin is an economist specializing on impact of science and biotechnology on society.
המצב כפי שהוא עכשיו – אבל עם תקווה
התנ"ך מסכם מדוע סבל, כאב ומוות מאפיינים את העולם הזה. המוות הגיע כתוצאה מהמרד שלנו. היום אנחנו חיים בהשלכות של המרד הזה
12 כאשר האדם הראשון הפר את הציווי של ה', פגע חטאו בכל המין האנושי – חטאו זרע מוות בכל העולם ובני-האדם מתו, כי כולם חטאו
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 5 פסוק 12
אז היום אנחנו חיים בתסכול. אבל סיפור הברית החדשה מעורר תקווה בכך שזה יסתיים. השחרור יגיע
19 שהרי כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים. כי באותו יום תשוחרר הבריאה מהשעבוד לכיליון ולמוות – שלהם נכנעה לא מרצונה, אלא מרצון אלוהים – על-מנת שתוכל לקחת חלק בחירות הנפלאה של בני האלוהים.
22 אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 5 פסוקים 19-22
תחיית ישו מהמתים היו ה'פירות הראשונים' של השחרור הזה. זה יושג כאשר מלכות אלוהים תתבסס במלואה. ובאותו הזמן
3 שמעתי קול רם מכיסא המלכות: "מעונו של אלוהים הוא בין בני-האדם; אלוהים יחיה איתם והם יהיו לו לעם. 4 הוא ימחה מעיניהם כל דמעה, ולא יהיה יותר מוות, אבל, קריאות צער או כאב. כל אלה ייעלמו לנצח
התגלות פרק 21 פסוקים 3-4
תקווה בניגוד
שימו לב להבדל בתקווה שהברית החדשה מבטאת, בהשוואה לד"ר וויליאם פרובין ו-וודי אלן
כאשר המתקלקלים לובשים את הבלתי מתקלקל, ואת הבן תמותה בנצח, אז יתגשם הפתגם שכתוב: "המוות נבלע בניצחון"
54 כאשר כל זה יתרחש, יתקיים הכתוב: "המוות נוצח!" מוות, היכן ניצחונך? היכן עוקצך? החטא – העוקץ שגרם למוות – ייעלם, והתורה המצביעה על חטאינו שוב לא תשפוט אותנו. 57 כל השבח והתהילה לאלוהים אבינו, על אשר עשה אותנו למנצחים על-ידי ישוע המשיח אדוננו
אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי, פרק 15, פסוקים 54-57
אדם חייב להיות עם האשליות שלו כדי לחיות. אם אתה מסתכל על החיים בכנות ובבירור מדי, החיים אכן הופכים לבלתי נסבלים כי זה מפעל די קודר. זו נקודת המבט שלי ותמיד הייתה נקודת המבט שלי על החיים – יש לי ראייה מאוד קודרת, פסימית לגבי זה… אני כן מרגיש שהם [החיים] חוויה קודרת, כואבת, מסויטת וחסרת משמעות, והדרך היחידה שבה אתה יכול להיות שמח זה אם תספר לעצמך כמה שקרים ותרמה את עצמך." וודי אלן
"המדע המודרני מרמז…"אין עקרונות תכליתיים כלשהם. אין אלים ואין כוחות מעצבים הניתנים לזיהוי רציונלית… 'שנית,… אין חוקים מוסריים או אתיים אינהרנטיים, אין עקרונות מנחים מוחלטים לחברה האנושית. שלישית, האדם הופך לאדם אתי באמצעות תורשה והשפעות סביבתיות. זה כל מה שיש. 'רביעית … כשאנחנו מתים, אנחנו מתים וזה הסוף שלנו"
W. Provine. “Evolution and the Foundation of Ethics”, in MBL Science, Vol.3, (1987) No.1, pp.25-29. Dr. Provine was professor of History of Science at Cornell University
על איזו השקפת עולם הייתם מעדיפים לבנות את חייכם?