זה שישו נצלב מחוץ לירושלים בפסח (י"ד בניסן) בשנת 33 לספירה מקובל באופן נרחב. מה שעשוי להיות פחות ברור הוא 'למה'. האם הוא פשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון? או שקיבל את מה שמגיע לו בגלל משימתו החתרנית? או שמא זו הייתה עבודת ה', שתוכננה מלכתחילה? אם כן, מה זה השיג? אנו מסתכלים על כך החל מהתורה, ומדגישים את הדגש שלה על קורבנות שאינן נהוגות יותר כיום
קורבנות בתורה
מאפיין בולט של התורה הוא הדגש על קורבנות דם של בעלי חיים. ספר ויקרא מפרט את האופן שבו היו מוצעים הכבשים, השוורים והעזים באופן הבא
- עופות ( ויקרא פרק א )
- קורבנות אחווה ( ויקרא פרק ג )
- קורבנות חטא ( ויקרא פרק ד )
- קורבנות אשמה ( ויקרא פרק ה )
ויקיפדיה מדווחת שלפי החכם היהודי הגדול רמב"ם , כמאה מתוך 613 המצוות (תרי"ג מצוות) הקבועות המבוססות על התורה נוגעות ישירות לקורבנות אלו. כך ש-16% מצווי התורה למעשה מתבטלים כיום
קורבן (קָרְבָּן) – על כל קורבן שבן אדם הביא, הוא קודם כך הניח את ידיו על ראש החיה. זה סימל את אשמתו של האדם המועברת אל החיה. לאחר מכן, לאחר שחיטה, הבהן היה מפזר את דם הבהמה ההרוגה על החפצים השונים במשכן
הקורבנות פעלו לפי לוח זמנים מסוים וניתן היה להקריב אותם רק במשכן ולאחר מכן בבית המקדש
מערכת הקרבת הקורבנות הזו עקבה אחר אירועים מרכזיים המתועדים בתורה, שבהם הופיעו גם קורבנות בעלי חיים באופן בולט, במיוחד באלו (מוצגים למטה)
החטא מביא למוות ופרידה
הקורבנות התמידיים המחישו לעם את העיקרון שהנביאים יחזקאל וישעיהו פירטו במפורש
ד הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת
יחזקאל פרק י"ח, פסוק ד
ב כִּי אִם-עֲוֺנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם–מִשְּׁמוֹעַ
ישעיהו פרק נ"ט, פסוק ב
הברית החדשה מסכמת זאת כדין פעיל בעבודה
23 כי לחטא יש שכר – מוות. ואילו אלוהים מעניק למאמינים בו ולמשרתים אותה מתנה: חיי נצח בישוע המשיח אדוננו
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 6, פסוק 23
החטא מביא למוות ולריחוק מה'. למעשה, "מוות" פירושו המילולי "הפרדה". כאשר הנשמה שלנו נפרדת מהגוף שלנו אנחנו מתים פיזית. באופן דומה אנחנו אפילו עכשיו נפרדים (מתרחקים) מה' מבחינה רוחנית. זה נכון מכיוון שה' הוא קדוש (ללא חטא) בזמן שאנחנו הפכנו למושחתים מהבריאה שלנו ולכן אנחנו חוטאים. שיטת הקורבנות שחנך משה בתורה הזכירה לבני ישראל כל הזמן את האמת הזו
אלוקים מדבר דרך יחזקאל, הרחיב על כך על ידי הצגת דימוי של 'פער' בין הקב"ה לעם
ל וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר-גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי, בְּעַד הָאָרֶץ–לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ; וְלֹא, מָצָאתִי
יחזקאל פרק כ"ב, פסוק ל
אנו משתמשים בתרשים למטה כדי להמחיש זאת. זה מדמיין את אלוקים ההפך מהאנושות עם פער ביניהם. כמו שענף שנכרת מעץ מת, כך ניתקנו את עצמנו מה' והפכנו מתים רוחנית
הכשרון מקיום החוק אינו מספיק
ההפרדה זו גורמת לאשמה. אז מבחינה דתית מה שאנחנו מנסים לעשות זה לבנות גשר שייקח אותנו מהצד שלנו (של המוות) לצד של אלוקים. אנחנו עושים זאת בדרכים רבות ושונות: הקפדה על מצוות, הקפדה על מניין לכל השירותים, הקפדה על אכילת כשרות, הקפדה על תקנות השבת, כיבוד ההלכה, פשוט מנסים להיות טובים, מקפידים על עשרת הדיברות, מנסים לעזור לעניים, עושים מדיטציה וכו'. ליהודים שומרי מצוות וגם ליהודים חילוניים יש מספר עצום של מסורות שהם מאמצים כדי להשיג את האסטרטגיה הזו. המאמצים האלה להשיג הישגים יכולים להיות קשים מאוד – ולחיות אותם יכול להיות גם מאוד מסובך. האיור הבא ממחיש זאת
הבעיה היא שהמאמצים הקשים האלו והמצוות שלנו, למרות שהם לא שגויים והם כן נכונים, אינם מספיקים מכיוון שהתשלום הנדרש (ה'שכר') עבור חטאינו הוא 'מוות'. הקורבנות שהונהגו בתורה לימדו את עיקרון החטא-מוות הזה. המאמצים שלנו הם כמו 'גשר' שמנסה לחצות את הפער המפריד בינינו לבין אלוקים – אבל בסופו של דבר לא יכול לעשות את זה. הסיבה לכך היא שזכות דתית לא תפתור את בעיית השורש שלנו. זה כמו לנסות לרפא סרטן (שגורם למוות) על ידי אכילה צמחונית. להיות צמחוני ולאכול צמחוני זה לא רע, זה אולי אפילו טוב – אבל זה לא ירפא סרטן, לסרטן צריך טיפול אחר לגמרי
אלו חדשות רעות. לכן, לעתים קרובות אנו אפילו לא רוצים לשקול זאת ובמקום זאת אנו ממלאים את החיים שלנו בפעילויות ומקווים שזה ייעלם. אבל התורה מדגישה את העיקרון הזה של חטא ומוות בקורבנות כדי להפנות את תשומת הלב שלנו להתמקד בתרופה שהיא פשוטה וחזקה. גם הברית החדשה מדגישה זאת
23 כי לחטא יש שכר – מוות. ואילו… אלוהים
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 6, פסוק 23
חדשות טובות לחיים
המילה הקטנה 'ואילו' מראה שהכיוון של המסר עומד לשנות כיוון, לחדשות טובות – התרופה. זה מראה גם כמה אלוקים טוב ומראה גם את אהבתו
23 כי לחטא יש שכר – מוות. ואילו אלוהים מעניק למאמינים בו ולמשרתים אותה מתנה: חיי נצח בישוע המשיח אדוננו
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 6, פסוק 23
החדשות הטובות של הבשורה הזו הן שקורבן ישו מגשר על הפער הזה בינינו לבין ה'. אנו יודעים זאת מכיוון ששלושה ימים לאחר מותו קם ישו בגופו, וחזר לחיים בתחיית המתים הפיזית. קיימות לכך ראיות היסטוריות ומשכנעות . קורבן אברהם וקורבן פסח הפעילו באופן נבואי את קורבן ישו ותחיית המתים. כמו שבני ישראל שנותנים קורבן יכולים לצאת לחופשי כשהעז מת, אנחנו חופשיים מעונש המוות של חטא מקורבן ישו. אלוקים תכנן את הסימנים הללו בתורה המצביעים על ישו שיעזור לנו לקבל את הריפוי
ישו היה אדם שחי חיים ללא חטא. לכן הוא יכול 'לגעת' בשני הצדדים, בצד האנושי ובצד הקב"ה ולפרש את הפער המפריד בין הקב"ה לעם. הוא גשר לחיים, שהתרשים למטה ממחיש זאת
ניתנת במתנה, לא הושגה בזכות
שימו לב איך ה' מציע לנו זאת. הוא מציע את זה כ… ' מתנה ' בחינם. תחשובו רגע על מתנות, לא משנה מהי המתנה, אם זו באמת מתנה זה משהו שאתה לא עובד בשבילו ושאתה לא מרוויח זאת כי יש לך זכות לכך. אם הרווחת את המתנה זה כבר לא נחשב למתנה – זה יחשב לשכר! באותו אופן אינך יכול "להרוויח" בקורבן של ישו. זה ניתן לך במתנה. זה כל כך פשוט, שימו לב מה גילה אברהם כאשר האמין להבטחת אלוקים
בתרגום היווני (200 לפנה"ס) של התנ"ך העברי, הנקרא תרגום השבעים , המילה העברית 'קורבן' (קָרְבָּן) תורגמה לעתים קרובות ל- (דורן) = 'מתנה' על ידי הרבנים. הברית החדשה משחקת בנושא זה. במקום ה'מתנה' שלך לאלוקים, זו ה'מתנת' של אלוקים לך
ומהי המתנה? זה ' חיי נצח '. זה אומר שה' ביטל את החטא שהביא לכם ולי מוות. גשר החיים של ישו מאפשר לנו להתחבר מחדש עם ה' ולקבל חיים – כאלה שנמשכים לנצח. אלוקים אוהב אותכם ואותי כל כך חזק
המתנה שקיבלנו
אז איך חוצים את גשר החיים הזה שישו נותן לנו במתנה? שוב, תחשבו על מתנות. אם מישהו נותן לכם מתנה זה משהו שאתם לא עובדים בשבילו. אבל כדי לקבל תועלת כלשהי מהמתנה עליכם 'לקבל' אותה. בכל פעם שמציעים מתנה למישהו יש רק שתי תוצאות, או שהמקבל מסרב למתנה ("לא תודה") או שהוא יקבל אותה ("תודה על המתנה שלך. אני אקח אותה"). כמו כן, עליכם לקבל את המתנה הזו שישו מציע כדי ליהנות ממנה. אתם לא יכולים פשוט להאמין, ללמוד, להרהר במתנה או להבין אותה. התמונה הבאה ממחישה זאת כאשר אנו 'צועדים' על הגשר על ידי פנייה אל ה' וקבלת מתנתו המוצעת לנו
אז איך אנחנו מקבלים את המתנה הזו? התנ"ך אומר את הדבר הבא
ה וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה–יִמָּלֵט: כִּי בְּהַר-צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, וּבַשְּׂרִידִים, אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא
יואל, פרק ג, פסוק ה
קרא לאלוקים
שימו לב שההבטחה הזו מיועדת לכולם. ישו קם מהמתים והוא חי גם עכשיו והוא "יהוה". אז אם תקראו אליו הוא ישמע ויתן לכם את המתנה שלו. אתה קורא לו ושואל אותו – על ידי שיחה איתו. אולי מעולם לא עשית זאת. להלן תפילה שיכולה להנחות אותך, זה לא שיר קסם, המילים הספציפיות בהן נעשה שימוש אינן נותנות לתפילה הזו כוח. זה האמון כמו שאברהם האמין. האמון שאנו נותנים בו לתת לנו את המתנה הזו. כשאנו סומכים עליו הוא ישמע אותנו ויענה. הבשורה היא עוצמתית, ועם זאת גם כל כך פשוטה. אל תהסס לעקוב אחר המדריך הזה אם הוא מועיל לך
ישו היקר. אני מבין שעם החטאים שלי אני מתרחק מה'. למרות שאני יכול להתאמץ, שום מאמץ והקרבה לדת מצידי לא יקימו גשר שיביא אותי לאלוקים. אבל אני מבין שהמוות שלך היה קורבן כדי לשטוף את כל חטאי. אני מאמין שקמת מהמתים לאחר ההקרבה שלך אז אני יודע שהקרבתך הספיקה. אני מבקש ממך בבקשה לנקות אותי מחטאיי ולגשר אותי אל ה' כדי שאוכל לקבל חיי נצח. ואני לא רוצה לחיות חיים משועבדים לחטא אז אנא שחרר אותי מהחטא. תודה לך, ישו, שעשית את כל זה בשבילי והאם גם עכשיו תמשיך להדריך אותי בחיי כדי שאוכל ללכת אחריך כאדוני
נ"ב
הקרבת הקורבנות שהונהגו תחת משה פעלו כ-1500 שנה. ואז כ-40 שנה לאחר הקרבת ישו הרומאים הרסו את בית המקדש השני והקורבנות פסקו. הם לא התחדשו. זה כאילו בהפסקת הקורבנות האלו האדון הריבוני מאשר לאומה את הספיקות של אותו קורבן אחד בישו ואת המתנה שלו