נגיף הקורונה החדש, התגלה בסין לקראת סוף 2019. רק כמה חודשים לאחר מכן הוא התפזר ברחבי העולם, הדביק והרג מיליונים תוך התפשטות לכל מדינה. התפשטות המוות והמחלות שלו חרכה את עצמה לתוך הזיכרונות הקולקטיביים שלנו. זה גם מספק אנלוגיה מלאת תובנה לשליחות ולמסר של ישו. אנו משתמשים באותו אירוע עולמי שהשפיע על כל חיינו, לצד התיאור מהתורה על הנחשים שהורגים את בני ישראל במדבר, כדי ליידע את עצמנו על האדם הלא מובן הזה
ההסגר והחיסון
ההתפשטות המהירה של הקורונה יצרה פאניקה ברחבי העולם. אנשים לא היו בטוחים מה לעשות לאור המגיפה הזו. אבל לפני שהחיסונים הופיעו, אנשי מקצוע רפואיים התעקשו שההצלחה בהכלת הקורונה תלויה באסטרטגיה אחת גדולה. כולם על הפלנטה התאמנו בריחוק חברתי והסגר. זה גרם לרשויות ברחבי העולם להגדיר כללי נעילה ובידוד
ברוב המקומות אנשים לא יכלו להיפגש בקבוצות גדולות ונאלצו לשמור על מרחק של שני מטרים לפחות מאחרים. אלה שבאו במגע עם מישהו שנבדק חיובי בקורונה נאלצו לבודד את עצמם לחלוטין ממגע עם אחרים
במקביל, חוקרים רפואיים מיהרו למצוא חיסון. הם קיוו שאנשים מחוסנים יפתחו עמידות לנגיף הקורונה. אז התפשטות הקורונה תהיה פחות קטלנית ותאט
הליכים קיצוניים אלה לבידוד, הסגר ופיתוח החיסון נגד הקורונה, מספקים המחשה חיה של הליך אחר לטיפול בנגיף אחר. אבל הנגיף הזה הוא נגיף רוחני. הליך זה הוא לב ליבה של שליחותו של ישו ושל הבשורה שלו על מלכות השמים. נגיף הקורונה היה כה חמור עד שחברות ברחבי כדור הארץ ניסו צעדים דרסטיים להגן על אזרחיהן. אז אולי כדאי להבין גם את המקבילה הרוחנית הזו. אנחנו לא רוצים להיתפס לא מודעים לאיום הזה כמו שהעולם היה עם מגפת הקורונה. מגיפת הקורונה ממחישה נושאים מקראיים מופשטים כמו חטא, גן עדן וגיהנום, אך גם את המשימה של ישו
ראשית כיצד המחלה המדבקת ממחישה את החטא…
זיהום קטלני ומדבק
לא היה נעים לחשוב על מגפת הקורונה, אבל זה היה בלתי נמנע. כמו כן, התנ"ך מדבר רבות על החטא והשלכותיו, נושא נוסף שאנו מעדיפים להימנע מלדבר עליו. התמונה שבה משתמש התנ"ך כדי לתאר את החטא היא תמונה של מחלה זיהומית המתפשטת. כמו הקורונה, הוא מתאר את החטא כחוצה את כל הגזע האנושי והורג אותו
לכן, כשם שהחטא נכנס לעולם על ידי אדם אחד, והמוות על ידי החטא, וכך הגיע המוות לכל האנשים, כי כולם חטאו. אגרת פולוס השליח אל-הרומיים פרק 5 פסוק 12
12 כאשר האדם הראשון הפר את הציווי של ה', פגע חטאו בכל המין האנושי – חטאו זרע מוות בכל העולם ובני-האדם מתו, כי כולם חטאו
ו וְאֵין-קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ: כִּי-הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד-עֲוֺנֵנוּ
ז וְעַתָּה יְהוָה, אָבִינוּ אָתָּה; אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ
ישעיהו פרק ס"ד פסוקים ו-ז
מגיפות הן מחלות אך אינן הגורם למחלה. למשל, איידס היא המחלה, אבל אייץ' – איי – בי (נְגִיף הַכֶּשֶׁל הַחִסּוּנִי הָאֱנוֹשִׁי) הוא הנגיף שגורם למחלה. סארס היא המחלה, והקורונה הוא הנגיף שגורם למחלה. הקורונה היא מחלה עם התסמינים שלה. הסארס הוא הנגיף שעומד מאחוריו. באותו אופן, התנ"ך אומר שהחטאים שלנו (ברבים) הם מחלה רוחנית. החטא (יחיד) הוא השורש שלו, והוא מביא למוות
משה ונחש הנחושת
ישו קשר אירוע בתורה לשליחותו. זהו התיאור של הנחשים שפקדו את מחנה ישראל בתקופת משה. בני ישראל נזקקו לתרופה לפני שהמוות יכריע את כולם. כפי שהתורה מספרת
ד וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ. ה וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר: כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל
ו וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל. ז וַיָּבֹא הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ–הִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם
ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי. ט וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ–וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי
במדבר פרק כ"א פסוקים ד-ט
לאורך כל התנ"ך, אדם נטמא על ידי מחלה זיהומית, על ידי נגיעה בגופות מתים או על ידי חטא. שלושת אלו קשורים זה לזה. הברית חדשה מסכמת את מצבנו כך
פעם הייתם מתים באופן רוחני; הייתם תחת קללת האל בגלל מעשיכם הרעים. 2 חייתם לפי דרך-החיים של העולם הזה ושמעתם לקול השטן, שהוא השליט הרשע של הרוחות הרעות, והפועל עדיין בכל כוחו באנשים המורדים בה'
אגרת פולוס השליח אל-האפסים פרק, פרק 2, פסוקים 1-2
מוות בתנ"ך פירושו 'הפרדה'. זה כרוך גם במוות פיזי (נשמה נפרדת מהגוף) וגם רוחני (נשמה נפרדת מהקב"ה). החטא הוא כמו וירוס בלתי נראה אך אמיתי בתוכנו. זה גורם למוות רוחני מיידי. לאחר מכן זה מוביל למוות פיזי
למרות שהיינו מעדיפים לא לחשוב על זה, התנ"ך מתייחס לחטא אמיתי וקטלני כמו נגיף הקורונה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מזה. אבל התנ"ך מצביע גם על החיסון…
החיסון – דרך מותו של הזרע
מההתחלה, התנ"ך פיתח נושא של הזרע הקרוב. זרע הוא בעצם חבילת די-אן-איי שיכולה להתפתח ולהפוך לחיים חדשים. הדי-אן-איי בזרע הוא מידע ספציפי שממנו הוא בונה מולקולות גדולות של צורות ספציפיות (חלבונים). במובן זה, זה דומה לחיסון, שהן מולקולות גדולות (הנקראות אנטיגנים) בעלות צורה מסוימת. ה' הבטיח שהזרע הקרוב, שהוכרז מלכתחילה, יפתור את בעיית החטא והמוות
טו וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב
בראשית פרק ג פסוק ט"ו
ראה כאן לפרטים על האישה (שהיא ישראל) ועל הזרע שלה. ה' הבטיח מאוחר יותר שהזרע יבוא דרך אברהם וילך לכל העמים
יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ (הזרע של אברהם), כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי
בראשית פרק כ"ב פסוק י"ח
בהבטחות אלו הזרע הוא יחיד – זה 'הוא', לא 'הם' או 'זה' – לפי הפסוק למעלה
הברית החדשה חושפת את ישו כזרע המובטח – אבל עם טוויסט. הזרע ימות
23 "הגיעה השעה שיפואר בן-האדם," אמר להם ישוע. 24 "אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד
הבשורה על-פי יוחנן, פרק 12, פסוקים 23-24
9 אך אנו רואים את ישוע – שלזמן מה נהיה נחות מהמלאכים – מעוטר על-ידי אלוהים בהדר ובכבוד, משום שסבל למעננו עד מוות. כן, על-שום חסדו של אלוהים טעם המשיח מוות בעד כל אדם בעולם
האגרת אל-העברים, פרק 2, פסוק 9
חיסונים מסוימים הורגים לראשונה את הנגיף שבו. לאחר מכן מוזרק לגופנו החיסון עם הנגיף המת. בדרך זו, הגוף שלנו יכול לייצר את הנוגדנים הדרושים. מערכת החיסון שלנו יכולה כך להגן על גופנו מפני הנגיף. באופן דומה, מותו של ישו מאפשר לאותו זרע לשכון בנו כעת. אז עכשיו אנחנו יכולים לפתח הגנה חיסונית מפני אותו וירוס רוחני – חטא
9 בני-אלוהים אינם חוטאים יותר מתוך הרגל, מכיוון שאלוהים האב נתן להם חיים וטבע חדש; הם אינם יכולים להמשיך בהרגל החטא
אגרתו הראשונה של יוחנן השליח, פרק 3, פסוק 9
הברית החדשה ממשיך להסביר מה זה אומר
4 בנדיבותו הרבה ובגבורתו העניק לנו אלוהים הבטחות יקרות ונפלאות, כדי שנוכל להימלט באמצעותן מהשחיתות והריקבון שבעולם הסובב אותנו, ואופיינו ילך וידמה לאופיו של אלוהים
אגרתו השנייה של פטרוס השליח, פרק 1, פסוק 4
למרות שהחטא השחית אותנו, חיי הזרע בתוכנו משתרשים ומאפשרים לנו 'להשתתף בטבע האלוהי'. השחיתות לא רק מתבטלת, אלא שאנחנו יכולים להיות כמו אלוקים בצורה שאי אפשר אחרת
אבל, ללא חיסון מתאים האפשרות היחידה שלנו עבור נגיף הקורונה היא הבידוד. זה נכון גם בתחום הרוחני. אנחנו מכירים את ההסגר הזה בדרך כלל יותר כגיהנום
איך זה כך?
הסגר – הפרדת גן עדן וגיהנום
ישו לימד על בואו של 'מלכות השמים'. כאשר אנו חושבים על 'גן עדן' אנו חושבים לעתים קרובות על המצב או הסביבה של גן העדן – אותם 'רחובות של זהב'. אבל התקווה הגדולה יותר של הממלכה היא חברה עם אזרחים בעלי אופי ישר וחסר אנוכיות לחלוטין. תחשבו עד כמה אנחנו בונים ל'מלכות' של כדור הארץ כדי להגן על עצמנו אחד מהשני. לכל אחד יש מנעולים על הבתים, חלקם עם מערכות אבטחה מתקדמות. אנחנו נועלים את המכוניות שלנו ואומרים לילדים שלנו לא לדבר עם זרים. בכל עיר יש משטרה. אנו מגנים בדריכות על הנתונים המקוונים שלנו. תחשבו על כל המערכות, הפרקטיקות והנהלים שהקמנו ב'ממלכות שלנו עלי אדמות'. עכשיו אנחנו מבינים שהם שם פשוט כדי להגן על עצמנו אחד מהשני. אז אולי נקבל ניצוץ של בעיית החטא בגן עדן
בלעדיות של גן העדן
אם אלוקים היה מקים ממלכת 'גן עדן' ואחר כך היה הופך אותנו לאזרחים שם, היינו הופכים את גן העדן במהירות לגיהינום כמו שהפכנו את העולם הזה. הזהב ברחובות ייעלם תוך זמן קצר. אלוקים חייב להוציא החטא שבנו בדיוק כמו שחברות מנסות להוציא את הקורונה כדי שעולם יהיה בריא. אף אדם ש'פספס' (משמעות החטא) את הסטנדרט המושלם הזה לא יכול יהיה להיכנס למלכות ה'. כי אז הוא יהרוס את זה. במקום זאת, אלוקים צריך לאכוף הסגר כדי שהחטא לא יהרוס את גן העדן
מה עם אלו שהקב"ה מונע מהם כניסה? בעולם הזה, אם מונעים ממך כניסה למדינה מסוימת לא תוכל להשתתף במשאבים וביתרונות שלה. (אינך יכול לקבל את רווחת המדינה, טיפול רפואי וכו'). אבל בסך הכל, אנשים ברחבי העולם, אפילו טרוריסטים שברחו מכל המדינות, נהנים מאותם יתרונות בסיסיים של הטבע. אלה כוללים דברים בסיסיים ומובנים מאליהם כמו לנשום את האוויר, לראות אור כמו כולם
מהי ההפרדה מאלוקים לבסוף
אבל מי עשה אור? התנ"ך טוען
ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר
בראשית פרק א פסוק ג
אם זה נכון אז כל האור הוא שלו – ומסתבר שאנחנו רק שואלים אותו עכשיו. אבל עם הקמתה הסופית של מלכות השמים, האור שלו יהיה בממלכתו. אז 'בחוץ' יהיה 'חושך' – בדיוק כפי שישו תיאר את הגיהנום במשל זה
13 אז אמר המלך למשרתיו: 'קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!'
הבשורה על-פי מתי פרק 22 פסוק 13
אם יש בורא אז רוב מה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו ומניחים שהוא 'שלנו' הוא באמת שלו. תתחילו עם דברים כל כך בסיסית כמו 'אור', העולם שסביבנו, והמשיכו ליכולות הטבעיות שלנו כמו מחשבה ודיבור. לא עשינו שום דבר כדי ליצור את היכולות הללו ואת היכולות האחרות שלנו. אנחנו פשוט מוצאים את עצמנו מסוגלים להשתמש בהם ולפתח אותם. כאשר הבעלים יסיים את מלכותו הוא ידרוש בחזרה את כל מה ששלו
כאשר הקורונה התפרצה והביאה למוות והרס בקרב כולנו, איננו שומעים ויכוח כאשר מומחים מתעקשים להסגר. לכן אין זה מפתיע לשמוע את ישו מלמד במשל שלו על העשיר ואלעזר
26 מלבד זאת, תהום גדולה מפרידה בינינו. איש מאיתנו אינו יכול לעבור אליכם ואיש מכם אינו יכול לעבור אלינו
'אם כך אבי,' התחנן העשיר, עשה לי טובה; שלח בבקשה את אלעזר אל בית אבי, כדי שיזהיר את חמשת אחי מפני המקום הנורא הזה
הבשורה על-פי לוקס, פרק 16 פסוק 26
לקיחת החיסון – ההסבר של ישו על נחש הנחושת
ישו הסביר פעם את משימתו באמצעות הסיפור שלמעלה על משה והנחשים הקטלניים. תחשובו על מה היה קורה לאנשים שהוכשו על ידי הנחשים
כאשר מישהו מוכש על ידי נחש רעיל, הארס שנכנס לגוף הוא אנטיגן, ממש כמו זיהום בנגיף. הטיפול הרגיל הוא לנסות לשאוב את הארס החוצה. לאחר מכן צריך לקשור את המקום הנשוך בחוזקה כדי שזרימת הדם תרד והארס לא יתפשט מהנשיכה. לבסוף, צריך להפחית את הפעילות ולזוז פחות כך שקצב הלב המופחת לא ישאב במהירות את הארס דרך הגוף
כאשר הנחשים הדביקו את בני ישראל, ה' אמר להם להסתכל על נחש הנחושת המונח על המוט. אתם בטח מדמיינים איזה אדם שנשך אותו הנחש מתגלגל מהמיטה, מסתכל על נחש הנחושת, ואז נרפא. אבל במחנה הישראלי היו כ-3 מיליון איש. (יותר מכ-600,000 גברים בגיל צבא). זהו גודלה של עיר מודרנית גדולה. היו סיכויים גבוהים שהננשכים היו במרחק כמה קילומטרים, ומרוחקים ממוט נחש הנחושת
הבחירה הנגדית-אינטואיטיבית עם הנחשים
אז אלה שהוכשו על ידי הנחשים היו צריכים לבחור. הם יכולים לנקוט באמצעי זהירות סטנדרטיים הכוללים קשירת הפצע בחוזקה ומנוחה כדי להגביל את זרימת הדם והתפשטות הארס. או שהם יצטרכו לסמוך על התרופה שהוכרזה על ידי משה. לשם כך הם יצטרכו ללכת מספר קילומטרים, להעלות את זרימת הדם והתפשטות הארס, לפני שיביטו בנחש הנחושת. האמון או חוסר האמון בדברו של משה יקבעו את דרך הפעולה של כל אדם
ישו התייחס לכך כשאמר
14 כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן-האדם להיות נישא, 15 כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח
הבשורה על-פי יוחנן, פרק 3, פסוקים 14-15
ישו אמר שמצבנו הוא דומה בסיפור הנחש. הנחשים שפקדו את המחנה הם כחטא בנו ובחברה שלנו. אנחנו נגועים בארס החטא ונמות ממנו. מוות זה הוא מוות נצחי הדורש הסגר מממלכת השמים. לאחר מכן אמר ישו כי הרמתו על הצלב היא כמו נחש הנחושת המורם על המוט. כשם שנחש הנחושת יכול לרפא את בני ישראל מהארס הקטלני שלהם, כך הוא יכול לרפא את שלנו. בני ישראל במחנה נאלצו להסתכל על הנחש המורם. אבל לשם כך יצטרכו לסמוך במפורש על הפתרון שסיפק משה. הם יצטרכו לפעול בניגוד לאינטואיטיביות על ידי אי האטת קצב הלב. האמון שלהם במה שה' סיפק הוא שהציל אותם
הבחירה הנגדית-אינטואיטיבית שלנו עם ישו
אצלנו זה אותו דבר. אנחנו לא מסתכלים פיזית על הצלב, אבל אנחנו סומכים על ההוראה שנתן אלוקים כדי להציל אותנו מהידבקות של חטא ומוות
5 החסד הוא כשהאדם אינו מסתמך על מעשיו לישועה, כי אם מאמין באלוהים אשר מצדיק את החוטאים וסולח להם, ואמונתו תיחשב לו לצדקה
אגרת פולוס השליח אל-הרומיים, פרק 4, פסוק 5
במקום לסמוך על היכולת שלנו להדוף את הזיהום, אנו סומכים על ה' שעשה את החיסון בזרע. אנחנו סומכים עליו בפרטי החיסון. זו הסיבה ש'בשורה' פירושה 'חדשות טובות'. כל מי שנדבק במחלה קטלנית אבל עכשיו שומע שקיים חיסון מציל חיים זמין וניתן בחינם – אלו חדשות טובות
בואו ותראו
כמובן, אנחנו צריכים סיבה לסמוך גם על האבחנה וגם על החיסון. אנחנו לא מעיזים לתת את אמוננו בתמימות. כאחד הדיונים המוקדמים ביותר על רשומות נושא זה
45 פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"
46 "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"
"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס
הבשורה על-פי יוחנן, פרק 1, פסוקים 45-46
הבשורה (הברית החדשה) מזמינה אותנו לבוא ולראות, לבחון את הזרע הזה. הנה כמה מאמרים שיעזרו לכם לעשות זאת
- התחייה
- מהימנות התנ"ך
- סיכום קצר של הבשורה
- נצפה דרך סיפור אהבה
- נצפה מבעד לעדשת גלגל המזלות
- עוברים באופן שיטתי על כל יום של שבוע התשוקה
בואו ותראו כמו שעשה נתנאל לפני זמן רב