Skip to content

היה אדם? עדות הסינים הקדמונים

התנ"ך הוא ספר מדהים. היא טוענת שה' העניק לה השראה, וגם תיעד את ההיסטוריה בצורה מדויקת. נהגתי לפקפק בדיוק ההיסטורי של פרקי ההתחלה של הספר הראשון בתנ"ך – בראשית. זה היה התיאור של אדם וחוה , גן עדן, הפרי האסור, מפתה , ואחריו התיאור של נח ששרד מבול עולמי . אני, כמו רוב האנשים היום, חשבתי שהסיפורים האלה הם ממש מטאפורות פיוטיות.

כשחקרתי את השאלה הזו, גיליתי כמה תגליות מרתקות שגרמו לי לחשוב מחדש על האמונות שלי. תגלית אחת טמונה בכתב הסיני. כדי לראות את זה אתה צריך לדעת קצת רקע על הסינים.

כתב סיני

סינית כתובה קמה מראשית הציוויליזציה הסינית, לפני כ-4200 שנה, כ-700 שנה לפני שמשה כתב את ספר בראשית (1500 לפני הספירה). כולנו מזהים את הקליגרפיה הסינית כשאנחנו רואים אותה. מה שרבים מאיתנו לא יודעים הוא שאידיאוגרמות או 'מילים' סיניות בנויות מתמונות פשוטות יותר הנקראות רדיקלים . זה דומה לאופן שבו האנגלית לוקחת מילים פשוטות (כמו 'אש' ו'משאית') ומשלבת אותן למילים מורכבות ('מרכבת אש'). הקליגרפיה הסינית השתנתה מעט מאוד באלפי השנים. אנו יודעים זאת מכתב שנמצא על חפצי חרס עתיקים ועצמות. רק במאה ה-20 עם שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית, התסריט פושט.

'ראשון' עבור סינית

לדוגמה, שקול את האידיאוגרמה הסינית עבור המילה המופשטת 'ראשון'. התמונה מציגה את זה.

ראשון = חי + אבק + אדם
ראשון = חי + אבק + אדם

'ראשון' הוא תרכובת של רדיקלים פשוטים יותר כפי שמוצג. אתה יכול לראות איך הרדיקלים האלה נמצאים כולם משולבים ב'ראשון'. התמונה מציגה גם את המשמעות של כל אחד מהרדיקלים. המשמעות היא שלפני כ-4200 שנה, כשהסופרים הסינים הראשונים יצרו את הכתב הסיני, הם הצטרפו לרדיקלים במשמעות של 'חי'+'אבק'+'אדם' => 'ראשון'. 

אבל למה? איזה קשר טבעי יש בין 'אבק' ל'ראשון'? אין כזה. אבל שימו לב לבריאת האדם הראשון בבראשית.

יְהוָה אֱלֹהִים יִצְרֵה אֶת הָאָדָם מֵעֵפֶר הָאָרֶץ וַיִּפְחֵם בְּאֶפְוָיו נִשְׁמָת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לַחָיָה.בראשית ב' 17

אלוקים עשה את האדם 'הראשון' (אדם) חי מעפר. אבל מאיפה קיבלו הסינים הקדמונים את הקשר הזה 700 שנה לפני שמשה כתב את ספר בראשית? 

דבר וצור עבור סינית

תחשוב על זה:

אבק + נשימת פה + חי = לדבר
אבק + נשימת פה + חי = לדבר

הרדיקלים של 'אבק' + 'נשימה מהפה' + 'חי' משתלבים כדי להפוך את האידיאוגרמה 'לדבר'. אבל אז 'לדבר' עצמו משתלב עם 'הליכה' ויוצר 'ליצור'.

לדבר + ללכת = ליצור
לדבר + ללכת = ליצור

אבל מה הקשר הטבעי בין 'אבק', 'נשימה מהפה', 'חי', 'הליכה' ו'צור' שיגרום לסינים הקדמונים ליצור מערכת יחסים זו? אבל יש לזה גם דמיון בולט לבראשית ב' יז לעיל.

השטן והמפתה הסיני

הדמיון הזה נמשך. שימו לב איך נוצר 'שטן' מ"אדם שנע בגן בסתר". מה הקשר הטבעי בין גנים לשדים? אין להם בכלל.

סוד + אדם + גן + חי = שטן
סוד + אדם + גן + חי = שטן

עם זאת, הסינים הקדמונים בנו על זה אז בשילוב של 'שטן' עם 'שני עצים' עבור 'מפתה'!

שטן + 2 עצים + כיסוי = מפתה
שטן + 2 עצים + כיסוי = מפתה

אז ה'שטן' בחסות 'שני עצים' הוא ה'מפתן'. אם הייתי רוצה ליצור קשר טבעי לפיתוי, אולי אראה אישה סקסית בבר, או משהו מפתה אחר. אבל למה שני עצים? מה הקשר בין 'גנים' ו'עצים' ל'שטנים' ו'מפתים'? השווה עכשיו עם חשבון בראשית:

ה' אלוהים נטע גן במזרח… באמצע הגן היו עץ החיים ועץ הדעת טוב ורעבראשית ב, ח-ט

עכשיו הנחש היה ערמומי יותר… הוא אמר לאישה, "האם באמת אלוהים אמר…"בראשית ג, א

2 עצים + אישה = רצון
2 עצים + אישה = רצון

סיפור בראשית אכן מראה קשר בין 'חמוד', 'שני עצים' ו'אישה'.

כשראתה האשה שפרי העץ טוב למאכל ונאה לעין, וגם רצוי להשגת חכמה לקחה ואכלה.היא גם נתנה כמה לבעלהבראשית ג':6

הסירה הגדולה

שקול עוד הקבלה יוצאת דופן. התמונה מציגה את האידיאוגרמה הסינית ל'סירה גדולה' ואת הרדיקלים הבונים אותה:

סִירָה
סירה גדולה = שמונה + פיות + כלי

הם 'שמונה' 'אנשים' ב'כלי'. אם התכוונתי לייצג סירה גדולה למה שלא יהיו 3000 אנשים בכלי. למה שמונה? מעניין, בספר בראשית על המבול יש שמונה אנשים בתיבת נח (נח, שלושת בניו וארבע נשותיהם).

בראשית כהיסטוריה

ההקבלות בין ספר בראשית המוקדם לכתב הסיני יוצאות דופן. אפשר אפילו לחשוב שהסינים קוראים את ספר בראשית ולשאולים ממנו, אבל מקור שפתם הוא 700 שנה לפני משה רבנו. האם זה צירוף מקרים? אבל למה כל כך הרבה 'צירופי מקרים'? מדוע אין הקבלות כאלה עם הסינים לסיפורי בראשית המאוחרים על אברהם, יצחק ויעקב?

אבל נניח שבראשית תיעד אירועים היסטוריים אמיתיים. ואז הסינים – כקבוצה של גזע ושפה – מקורם בבבל (בראשית יא) כמו כל שאר השפה/קבוצות הגזעיות העתיקות . סיפור בבל מספר כיצד ילדי נח בלבלו את שפותיהם על ידי ה' כך שהם לא יכלו להבין זה את זה. זה הביא להגירתם החוצה ממסופוטמיה, וזה הגביל את נישואי הביניים לשפתם. הסינים היו אחד מהעמים הללו שהתפזרו מבבל. באותה תקופה חשבונות הבריאה/מבול בראשית היו ההיסטוריה האחרונה שלהם. אז כשהם פיתחו כתיבה למושגים מופשטים כמו 'חמוד', 'מפתה' וכו' הם לקחו מחשבונות שהם הכירו היטב מההיסטוריה שלהם. בדומה להתפתחות שמות עצם – כמו 'סירה גדולה' הם היו לוקחים מהחשבונות יוצאי הדופן שהם זוכרים.

כך הם הטמיעו בשפתם מתחילת הציוויליזציה שלהם זיכרון של הבריאה והמבול. ככל שחלפו מאות השנים הם שכחו את הסיבה המקורית, כפי שקורה לעתים קרובות כל כך. אם זה המקרה, אזי בספר בראשית נרשמו אירועים היסטוריים אמיתיים, לא רק מטאפורות פיוטיות.

קורבנות הגבול הסיניים

לסינים הייתה גם אחת המסורות הטקסיות הארוכות ביותר על פני כדור הארץ. מתחילת הציוויליזציה הסינית (בערך 2200 לפני הספירה), הקיסר הסיני על היפוך החורף תמיד הקריב שור לשאנג-די ('קיסר בגן עדן', כלומר אלוהים). טקס זה נמשך לאורך כל השושלות הסיניות. למעשה זה הופסק רק בשנת 1911 כאשר הגנרל סון יאט-סן הפיל את שושלת צ'ינג. הם ערכו את קורבן השור הזה מדי שנה ב'מקדש השמים', כיום אטרקציה תיירותית בבייג'ינג. אז במשך למעלה מ-4000 שנה הקריבו שור מדי שנה על ידי הקיסר הסיני לקיסר השמימי  

למה? 

לפני זמן רב, קונפוציוס (551-479 לפנה"ס) שאל את השאלה הזו בדיוק. הוא כתב:

"מי שמבין את טקסי הקורבנות לשמים וארץ… ימצא ממשלה של ממלכה קלה כמו להסתכל לתוך כף ידו!"

מה שקונפוציוס אמר היה שכל מי שיכול לפתוח את המסתורין הזה של הקורבן יהיה חכם מספיק כדי לשלוט בממלכה. אז בין 2200 לפנה"ס כשהחל קורבן הגבול, ועד לתקופת קונפוציוס (500 לפנה"ס), הסינים איבדו או שכחו את הסיבה המקורית להקרבה. עם זאת הם המשיכו את ההקרבה השנתית עוד 2400 שנה עד 1911 לספירה.

אולי, אם המשמעות בקליגרפיה שלהם לא הייתה אבודה קונפוציוס היה יכול למצוא תשובה לשאלתו. קחו בחשבון את הרדיקלים המשמשים לבניית המילה 'צדיק'.

יד + רומח/פגיון = אני;  + כבשה = צדקה
יד + רומח/פגיון = אני; + כבשה = צדקה

צדקה היא תרכובת של 'כבשה' על גבי 'אני'. ו'אני' הוא תרכובת של 'יד' ו'רומח' או 'פגיון'. זה נותן את הרעיון שהיד שלי תהרוג את הכבש ותגרום לצדק . הקרבת או מות הכבש במקומי נותנת לי צדקה.

קורבנות עתיקים בתנ"ך

התנ"ך מתעד קורבנות בעלי חיים רבים הרבה לפני שמשה התחיל את שיטת הקורבנות היהודית. לדוגמה, הבל (בנו של אדם) ונח מקריבים קורבנות (בראשית ד':4 ו-ח':20). נראה שהעמים הקדומים ביותר הבינו שקורבנות בעלי חיים מסמלים מוות תחליף הדרוש לצדקה. אחד מתאריו של ישוע היה 'כבש אלוהים' (יוחנן א' 29). מותו היה הקורבן האמיתי שנותן צדקה . כל קורבנות בעלי החיים – כולל קורבנות הגבול הסיניים העתיקים – היו רק תמונות של הקורבן שלו. על כך הצביע קורבן יצחק של אברהם , כמו גם קרבן פסח של משה . נראה שהסינים הקדמונים התחילו עם ההבנה הזו הרבה לפני שאברהם או משה חיו. אבל הם שכחו את זה עד היום של קונפוציוס.

צדקת אלוהים התגלתה

זה אומר שאנשים הבינו את ההקרבה והמות של ישוע למען הצדק משחר ההיסטוריה. זיכרון של הבנה עתיקה זו אפילו נשמר בגלגל המזלות . חייו, מותו ותחייתו של ישוע באו מתכנון ה'.

זה נוגד את האינסטינקטים שלנו. אנו חושבים שצדקה מבוססת או על רחמי ה' או על זכותנו. במילים אחרות, רבים חושבים שלא נדרש תשלום עבור חטא, שכן ה' הוא אך ורק רחום ולא קדוש. אחרים חושבים שנדרש תשלום כלשהו, ​​אבל אנחנו יכולים לבצע את התשלום על ידי הדברים הטובים שאנו עושים. אז אנחנו מנסים להיות טובים או דתיים ומקווים שהכל יסתדר. הבשורה מנוגדת לעצמה עם חשיבה זו:

אך עתה, מלבד התורה, נודעה צדקת ה', שעליה מעידים התורה והנביאים.22 צדקה זו ניתנת באמצעות אמונה בישוע המשיח לכל המאמינים.אין הבדל בין יהודי לגוי,הרומים ג':21-22

אולי הקדמונים היו מודעים למשהו שאנו בסכנה לשכוח.

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

  • גילוי בראשית . CH קאנג ואתל נלסון. 1979
  • בראשית והתעלומה קונפוציוס לא הצליח לפתור . אתל נלסון וריצ'רד ברודברי. 1994

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *