בדקנו בעבר את העקרונות הבסיסיים המשמשים בדיסציפלינה של ביקורת טקסטואלית. לאחר מכן יישמנו את העקרונות הללו על הברית החדשה. לפי המדדים הללו, מהימנותו עולה על זו של כל ספר עתיק אחר
אבל מה עם ספרי התנ"ך? עד כמה הם אמינים? איזה תפקיד ממלאות מגילות ים המלח בזה?
התנ"ך: ספרייה עתיקה
ייחודו של התנ"ך מגיע בכמה אופנים. ראשית, יש להתייחס לתנ"ך כאל ספרייה, שכן סופרים רבים כתבו את ספריה השונים. שנית, הם כתבו אותם לפני הרבה זמן. כדי להעריך את העתיקות העצומה של התנ"ך, אנו משווים אותם בציר זמן עם כתבים עתיקים אחרים
ציר הזמן שלמעלה מציב את אברהם, משה, דוד וישעיהו בהיסטוריה. הם הדמויות המרכזיות בתנ"ך. השווה היכן הם יושבים על ציר הזמן עם תוקידידס והרודוטוס, שהיסטוריונים רואים בהם כ'אבות ההיסטוריה' המוקדמים ביותר. הרודוטוס ותוקידידס חיו רק כאשר מלאכי כתב את ספר התנ"ך האחרון. הרודוטוס ותוקידידס הביטו לאחור רק כ-100 שנים לפני זמנם לסכסוכים בין מדינות ערים יווניות, ובין יוון ופרס. אנשים ואירועים היסטוריים חשובים אחרים כמו ייסוד רומא, אלכסנדר מוקדון והבודהא מגיעים כולם הרבה יותר מאוחר מהעקרונות הללו בתנ"ך. בעיקרו של דבר, שאר העולם התעורר להיסטוריה רק כאשר התנ"ך הוסיף את ספריו האחרונים לאוסף הנרחב למדי שלו
ביקורת טקסט על המסורה
מחברי התנ"ך כתבו בין השנים 1500 לפנה"ס עד 400 לפנה"ס. הם כתבו בעברית עם חלקים קטנים בספרים המאוחרים שנכתבו בארמית. הרצועה הכחולה מציגה את תקופת 1100 השנים שבהן נכתבו הספרים השונים (1500 – 400 לפני הספירה)
כתבי מקור אלו נשמרים כיום בעותקי כתבי יד עבריים הידועים בשם נוסח המסורה. מתרגמי התנ"ך המודרניים משתמשים בטקסט המסורה העברי כדי לתרגם את הברית הישנה של התנ"ך לשפות המודרניות של העולם של ימינו. אז, תוך שימוש העקרונות של ביקורת טקסט, עד כמה נוסח המסורה אמין?
העותקים הקדומים ביותר של המסורה שקיימים
כְּתַב יָד | תאריך ההרכבה |
כתב יד קהיר | שנת 895 לספירה |
כתר ארם צובא | שנת 950 לספירה |
כתב יד ששון | שנת 1000 לספירה |
כתב יד לנינגרד | שנת 1008 לספירה |
כתבי יד קיימים של נוסח המסורה
ניתן לראות שכתבי היד המסורתיים ביותר מתוארכים רק משנת 895 לספירה. אם נשים את כתבי היד הללו בציר זמן עם הכתבים המקוריים של התנ"ך, נקבל את הדברים הבאים
ציר הזמן של כתבי המסורה
ניתן גם לראות שהמרווח בין תאריך היצירה לבין העותקים הקיימים המוקדמים ביותר עולה על 1000 שנים
מגילות ים המלח
בשנת 1948 גילו רועי צאן פלסטינים את מגילות ים המלח שהוחבאו במערות על שפת ים המלח בקומראן. נער רועה צאן זרק כמה אבנים לתוך פתח של מערה גבוהה יותר מול צוק. לאחר מכן הוא שמע רעש של צנצנות חרס שנשברו מפגיעת האבנים. מסוקרנותו, טיפס במעלה הצוקים ומצא את צנצנות החמר האטומות עם מגילות ים המלח בפנים. במגילות ים המלח נמצאו כתבי יד עבריים של כל ספרי התנ"ך, מלבד מגילת אסתר. חוקרים מתארכים את הרכבם בין 250 ל-100 לפני הספירה
משמעותן של מגילות ים המלח לביקורת טקסטואלית
עם גילוי ופרסום מגילות ים המלח באמצע המאה העשרים העולם כולו היה עד לאירוע מונומנטלי בביקורת טקסטואלית. בעצם ברגע אחד, מגילות ים המלח דחקו את הטקסט העברי של התנ"ך 1000 שנים אחורה בזמן. זה העלה את השאלה המסקרנת: האם הטקסט העברי השתנה במהלך תקופה זו של 1000 שנים משנת 100 לפנה"ס לשנת 900 לספירה? המערב בתקופה זו בנה את הציוויליזציה שלו במהלך 1500 השנים הקודמות בהתבסס על הברית הישנה. האם הטקסט הזה השתנה במהלך ההיסטוריה שלו? מגילות ים המלח יכולות לשפוך אור על שאלה זו. אז מה הם מצאו?
אלו מאשרים את הדיוק של המסורה… למעט מקרים בודדים שבהם האיות והדקדוק נבדלים בין מגילות ים המלח לטקסט המסורה השניים דומים להפליא
חוקרים לא מצאו כמעט שום שינוי בעברית בין המסורה למגילות ים המלח, למרות שהם קפצו 1000 שנים אחורה. לשם השוואה, תחשבו כמה השתנתה השפה האנגלית ב-700 השנים האחרונות, ובכל זאת הטקסט העברי המדהים נשאר סטטי לאורך זמן כה רב
משמעותן של מגילות ים המלח לשלמות התנ"ך
מגילות ים המלח תומכות בטענה העיקרית של התנ"ך לאותנטיות. הברית החדשה טוענת כי ישו מקיים את תכנית ה' שהוכרזה מאז תחילת ההיסטוריה האנושית בתנ"ך. הנבואות הרבות שהתגשמו על ידו מספקות הוכחה מרכזית, או ראיה, לטענה זו. הנימוק פשוט כמו שהוא הגיוני. אף אדם, לא משנה כמה חכם, משכיל או בעל ידע, יודע את העתיד, במיוחד כשמסתכלים מאות שנים קדימה. אבל ה' כן יודע, ואפילו קובע, את העתיד. אז אם אנו מוצאים כתבים המנבאים בצורה נכונה פרטים זעירים של אירועים מונומנטליים מאות שנים לעתיד, הם ודאי נכתבו בהשראת אלוקים ולא רק חשבו על ידי חכמים. אפשר לחשוב על נבואות התנ"ך שיוצר מנעול, מחכה שמפתח 'יכנס' למנעול כדי לפתוח אותו. ישו טען שהוא המפתח הזה
עם זאת, לפני מגילות ים המלח, לא הייתה לנו הוכחה חותכת לכך שנבואות אלו אכן נכתבו לפני האירועים שהם חזו. היו שפטרו אותם בטענה, למשל, שאולי נבואות ישו אלה 'הוכנסו' בכתב התנ"ך בשנת 200 לספירה. מאחר שלא היה קיים טקסט עברי לפני שנת 900 לספירה, לא ניתן היה להפריך במהירות את ההתנגדות הזו. אבל עם מגילות ים המלח אנו מוצאים שנבואות אלו אכן נכתבו לכל המאוחר עד 100 לפנה"ס, 130 שנים לפני שישו שינה את ההיסטוריה עם תורתו, ניסים ותחיית המתים שלו
נבואות התנ"ך במגילות ים המלח
אז מגילות ים המלח מוכיחות שהנבואות היו מודפסות לפני שישו הגשים אותן. הנבואות שנמצאו במגילות ים המלח כוללות את הדברים הבאים
- זרע האישה הקרוב
- מיקום הקרבת ישו בעקידת יצחק
- היום בלוח העברי של קרבן הפסח של ישו
- היום בלוח העברי המצביע על תחיית ישו
- הפרטים של צליבתו של ישו, כולל ניקוב ידיו ורגליו
- משמעות הקרבת ישו כמי שיישא את חטאינו
- תחיית ישו
- לידת הבתולה הקרובה
- שמו של ישו נובא
- השנה שבה יתגלה ישו כמשיח
- האירועים היום-יומיים של שבוע התשוקה
- בן האדם הקרוב
מגילות ים המלח וישראל
העולם גילה את מגילות ים המלח בשנת 1948. זו הייתה אותה השנה עם תחייתה המודרנית של ישראל לאומה לאחר כמעט 2000 שנות גלות יהודית. העיתוי של שני האירועים המרכזיים הללו של המאה ה-20 בהיותם אותה שנה, גורם לכניסתם המחודשת המדהימה לעולמנו אפילו להיראות מתוכננת על ידי כוח עליון. אפילו רק בתגליתם, מגילות ים המלח רומזות כי נראה "שהמוח שקבע מראש את בואו של ישו לפני אלפי שנים" עדיין מארגן אירועים כיום